ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה ידוע שהאדם מורכב משני חלקים חומר ורוח, כמות ואיכות, והם הגוף והנשמה. ולכן בכל פעולה שהאדם עושה יש בה כמות ואיכות, ואין שום פעולה יוצאת מכלל זה לרבות המצוות והעבירות ח"ו. הכמות היא גוף הפעולה הגשמית, והאיכות היא התכלית. להבהרת הדברים, הנה דוגמאות אחדות:א. אדם בונה בית, הכמות היא הבנין, והאיכות היא לגור בו.ב. עושה שלחן, הכמות היא העץ, האיכות היא להשתמש בו לאכילה ללימוד וכיוצא.ג. מתעטף בציצית, הכמות היא הטלית, האיכות לזכור את מצוות ה', כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' (במדבר ט"ו ט"ל).ד. אוכל מצה בפסח, הכמות היא המצה, האיכות לזכור יציאת מצרים.
וכן בכל הפעולות והמצות תמצא כמות ואיכות. וכל זה בכדי לתת סיפוק והנאה לשני החלקים שבאדם שהם החומר והרוח, החומר נהנה מהכמות הגשמית, והרוח מהאיכות הרוחנית. ועל יסוד זה קבעו רבותינו הקדושים ברוח קדשם באמרם אונס רחמנא פטריה (ב"ק כ"ח ע"ב, וע"ז נ"ד ע"א). כי בהיותו אנוס עשה רק החלק הגשמי של העבירה שהוא החלק הכמותי, ולא החלק הרוחני שהוא החלק האיכותי, ונמצא שהעבירה היא חסרה ולא מלאה, ולכן פטור. יוצא מכלל זה, רק שלש עבירות החמורות, שהן: ע"ז ג"ע ושפ"ד, שעליהן יהרג ואל יעבור אפילו באונס, כי לרוב חומרתן מספיק אפילו חלק מהעבירה, אולם על יתר העבירות שבתורה, יעבור ואל יהרג (סנהדרין ע"ד ע"א). וההסבר הוא כאמור (ראה בספר הגיוני ירוחם, דרוש החומר והרוח דף ס"ח ע"א).
ורבותינו חכמי המוסר הודיעונו שעל האדם לעבוד ה' יתב"ש ולקיים מצוותיו, במחשבה בדיבור ובמעשה, דהיינו שכולם יהיו טהורים נקיים וברים. כי המחשבה היא המזון הרוחני לנשמת האדם, הדיבור הוא המזון הרוחני לנפשו, המעשה הוא המזון הגשמי לגופו. וזה אומרו יתב"ש ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך (דברים ו' ה'), בכל לבבך המחשבה, ובכל נפשך הדיבור, ובכל מאדך המעשה, להורות שעלינו לאהוב אותו יתב"ש במחשבה בדיבור ובמעשה.
והן רבים עתה עם הארץ החושבים שאפשר לקיים המצוות שבין אדם לחבירו ולהיות ישרים מבלי לקיים המצוות שבין אדם למקום. וטעות גלויה מוחלטת היא, כי שני חלקי התורה קשורים זב"ז קשר בל ינתק כגוף ונשמה, וא"א בשום פנים ואופן להפריד ביניהם. ומי שלא מקיים מצות שבין אדם למקום, אין ספק שלא יקיים גם המצות שבין אדם לחברו. והנסיון יעיד על כך, שכמה אנשים שהיו נחשבים כלפי חוץ כאנשים ישרים, נתפסו בקלקלתם במעילות וגניבות ובכל מיני תועבות אשר שנא ה'. ודבר זה מושכל ראשון, כי מי שלא מקיים מצוות התורה במלואם ולא מאמין בשכר ועונש, אין לו הרסן שיעצור בעדו, וכשיראה עצמו במצוקה אמיתית או מדומה לא יתחשב לא בטובת הכלל ולא בטובת הפרט.
לפי האמור, החובה הנדרשת מן האדם באשר הוא אדם, להגשים מצוות התורה הקדושה בחייו המעשיים ולקיימן במלואן, בין מצוות שבין אדם למקום ובין מצוות שבין אדם לחבירו. והיסוד לזה, למוד התורה והבנתה כפי דעת רבותינו בעלי הקבלה שקבלו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה מפי הגבורה. וכאמרם ז"ל: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה (קדושין מ"ט ע"ב). ובזה יזכה לאושר אמיתי גשמי ורוחני, כי זה כל האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
