ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
(עשה ג') שהאוכל פרות שביעית מקיים מצות עשה. ולפי זה מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"א):"...שאסור לשבת בתענית רשות מי שיש לו פרות שביעית...". לפיו ברור שיש להשתדל לאכול פרות שביעית מאוצר בית דין כדי לקיים את המצוה ולחזק את החקלאים שבחרו לעשות אוצר בית דין.
אולם בפרות שביעית אין לעשות מעיקר הדין מלאכות האסורות על ידי יהודי (יש הדנים האם לאסור גם אמירה לגוי כמו באיסור שבת) ויש לשמור בהם קדושת שביעית.
קדושת שביעית גורמת:
1. לאיסור קטיף רגיל אלא אם כן הקוטפים מונו ע"י בית דין.
2. לאיסור מסחר רגיל ומותר רק לקבל את הוצאות של שלוחי הבית דין. לכן אפשר לחלק את הפרות רק ע"י עסקים שנתמנו כשלוחי בית דין והתשלום יהיה רק עבור ההוצאות. כאשר משלמים תשלום מלא התשלום נהפך לקדוש ואפשר רק לאכול בו פרות שביעית אלא אם כן קנו בהבלעה.
3. לאיסור מכירה של כמות מדויקת: משקל, מנין אלא צריך למכור בעומד.
4. לאיסור איבוד הפרות. לכן דבר שדרכו לאוכלו חי לא יאכל מבושל ודבר שדרכו לאוכלו מבושל לא יאכל חי, ואין לזרוק את השאריות של הפרות עד שירקיבו. מכאן מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"ב) :"ראוי לעורר שאין למלא כוס הבדלה יותר ממידתו, לסימן ברכה, שנשפך ומאבד פרות שביעית". יש להוסיף שמשום כך על פי ספר השמיטה אסור לעשות מיץ מפרות בשביעית אולם חלקו עליו.
5. שאין לייצא את הפרות לחו"ל ואין להאכילם לנכרי.
6. שיש לקיים מצות ביעור בפרות, שכאשר הם לא נמצאים בשדה יש להפקירם ולפי הרמב"ם לאבדם.
היות ועדיין לא זכינו שכל החקלאים שומרי תורה קשה לוודא בצורה מוחלטת שכולם לא עשו מלאכות האסורות בשביעית.
וגם אם נפסוק כפוסקים הסוברים שנעבד באיסור לא נאסר הרי עדיין לא זכינו שכל הקונים שומרי תורה ומצוות ואם כן ברור שחלק מהקונים יקנו במשקל ולא בהבלעה ולא ישמרו קדושת שביעית בפרות ולא יקיימו מצות ביעור. ויש לצערנו בארץ לפחות כחמישית מהתושבים נוכרים שגם הם קונים את הפרות. נוסף לכך קשה למנות את כל בעלי החנויות כשליחי בית דין ואם כן ברור שחלק יסחרו באסור.
ברצוני להוסיף שרוב היקבים עשו השנה אוצר בית דין לכן יש לשמור קדושת שביעית ביין ולקיים מצות ביעור בערב פסח. יש לציין שלמרות שהיין אוצר בית דין לפעמים מחירו כמעט שווה למחיר הרגיל.
חלק מהיקבים פסטרו יין אוצר בית דין ומתכוונים לייצא אותו. דבר זה בפשטות בניגוד לפסיקת הרמב"ם(שמיטה ויובל ה', ג'), המוזכרת לעיל,:"ולא ישנה פרות מברייתן...דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל...", שמשום קדושת שביעית אין לקלקל ולהפסיד את פרות השביעית. ידוע שהייננים מתנגדים לבשל/לפסטר יין כי תהליך זה מקלקל את היין. וכן בזמן התהליך היין מתנדף ואסור לאבד יין של שביעית. וכן הזכרנו לעיל את ההלכה (שם, י"ג') :"פרות שביעית אין מוציאין אותן מהארץ לחו"ל...ואין מאכילין אותן לא לעכו"ם...". האיסור בפשטות הוא תמיד וגם מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל(שבת הארץ קונטרס אחרון כ"ג) שכתב: "ובמקום הדחק יש לסמוך על דברי התוס' (פסחים נ"ב ע"ב ד"ה ר"ס) די"א שלסחורה המותרת מותר להוציא לחו"ל" - לא סמך על כך שהרי עשה "היתר מכירה" וכתב במשפט כהן(פ"ו): "כשאני לעצמי אין לי עסק בפרות שביעית ח"ו ואיך אתעסק להוציאם לחו"ל". מרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל תמיד לפני שפסק שאל מה נהגו? כי לא רצה לשנות מהמנהג. היות ולצערנו עדיין לא כל כלל ישראל שומר מצוות אם כן אין לנו לשנות ולעשות אוצר בית דין לכל הפרות ולפגום בקדושת שביעית, אלא לעשות רק כמות המספקת לשומרי שביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
