ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בתלמוד מלמדים אותנו חז"ל שאת התרועה צריכה להקדים תקיעה - קול רציף ופשוט, ותקיעה נוספת צריכה לבוא גם אחרי התרועה. על אף שהתרועה נמצאת במרכז ולמעשה היא מוקד מצוות שמיעת קול השופר, הצליל המדויק של התרועה הוא נושא לוויכוח הלכתי.
בתלמוד מסופר שההבדל בין הדעות נסוב סביב השאלה אם קול התרועה הוא קול אנחה קורעת לב או צליל קצר וקטוע של יללה או קריאה לקרב. התלמוד פותר את הסוגיה הזאת בפשרה: שני הצלילים יושמעו, קול האנחה העמוקה - שנקרא היום שברים - וקול היללה המקוטע - שמכונה היום תרועה. על אף שקול השברים קיבל שם אחר, גם הוא תרועה מבחינת התורה.
מעניין לציין שהתלמוד בחר שלא להכריע בשאלת קול התרועה וקבע שיש להשמיע את שני הצלילים, השברים והתרועה, כדי לקיים את מצוות שמיעת קול שופר. אני סבור שחוסר ההכרעה הזה, לכאורה, של התלמוד, בא למעשה ללמד אותנו שיעור חשוב בנוגע למסר של קול השופר ביום הקדוש הזה, בראש השנה.
קול השברים הוא קול של עצבות, של הזדמנות שהוחמצה, של חרטה ואפילו אסון, אם תרצו. חכמי התלמוד אמרו שהאנחה העמוקה וקורעת הלב שוברת את האדם לשני חציים, גופנית ונפשית. זאת אנחה של אבל, אנחה על האירועים שהטרידו אותנו ודיכאו אותנו.
בשנה החולפת היו לנו רגעים מטרידים כאלה למכביר בחיים האישיים וגם בחיים הלאומיים שלנו כאומה וכמדינה. למרות הכול קיווינו לטוב. קשיים כלכליים וביטחוניים פקדו אותנו, תחושות של חוסר נוחות וחוסר וודאות לגבי עתידנו ליוו אותנו, התמודדנו עם אירועים שחשנו שאין לנו שום שליטה עליהם, וכעת אנחנו עומדים בפני הקב"ה כנועים וחסרי ביטחון בעצם. האנחה העמוקה שיוצאת מעמקי הנשמה מתאימה לקול השברים שיוצא מנבכי השופר. אנחנו פונים לקב"ה בבקשה שיסייע לנו כי אנחנו חשים שרוחנו נשברה, שאין לנו עוד רצון או יכולת. אנחנו מסוגלים רק לשבור את הגוף ואת החזון שלנו לעתיד באנחה עמוקה, בקול שברים.
הקב"ה רוצה את הלב, והלב זמין רק כאשר אנחנו זונחים את היוהרה והרהב. אנחה פנימית עמוקה עדיפה על התרברבות פומבית. אנשים גדולים וחזקים, לכאורה, הגיעו השנה לשפל המדרגה ולהשפלה פומבית! לא נוכל לעמוד לפני הקב"ה אם לא נהיה שבורים וענווים תחילה.
בקול הקטוע של התרועה טמון מסר אחר. גם שם יש יללה של אבל, אך בהקשר אחר היא יכולה להיות קריאה לקרב, קול שמכנס את החיילים להסתערות על האויב. היהדות היא דת של איזון והגינות. אנחנו חייבים להיאנח, אבל לא תמיד ולא רק להיאנח. גם כשאנחנו שקועים בצרות ובחוסר ודאות אנחנו מצווים להוסיף להילחם ולא לנטוש את שדה הקרב.
התורה מספרת לנו שצבא ישראל יצא לקרב לקול התרועה שקראה לו להסתער. אי אפשר לנצח עם לב שבור בלבד.
יהושע מצווה פעמים רבות להיות חזק ואמיץ, לא להיכנע ברגעים של תבוסה ותסכול. אין ניצחונות קלים בחיים, במשפחה, בקהילה או בעם. החיים הם מאבק יומיומי, והתרועה מזכירה לנו שיש בנו כוח, נאמנות ונחישות שיביאו בסופו של דבר את הניצחון. לפיכך הקול הקצר והמקוטע של התרועה חייב להיות חלק ממצוות קול השופר, שכן אחרת נתפתה להיכנע ולהיחלש ונרשה לעצמנו להיות מובסים.
מסיבה זו, לדעתי, כללו חכמי התלמוד את שני הצלילים של התרועה - השברים והתרועה - במצוות קול השופר, כדי לציין את הצורך באיזון נכון כשאנחנו עומדים בפני הקב"ה ובני אדם. ענווה ועוצמה, לב שבור ונחישות מוגברת להשתפר - זה המסר של קול התרועה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
