ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
הקדמות במובנה האריסטי, בתור חיוב של מושכל ממשכיל, אינה קוצצת כל כך את ענפי המוסר, כמו קדמות החומר הקדום, בלא שום התחלה רוחנית חיובית. שלדעה זו יוכל להיות נצחון לאיזה רע מוכרח מצד תנאי החומר, מה שאין כך לדעת הקדמות המחייבת, שסוף כל סוף הטוב יחייב טוב. (שמונה קבצים א, תמו).
בימי תשרי אנו עוסקים בבריאת העולם והאדם במרכזו. תורת ישראל פותחת ב"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", האמונה בבריאת העולם והאדם, יש מאין, היא הבסיס לאמונה שהאדם נברא בצלם אלוקים, ושהוא בעל יכולת הבחירה החופשית:
"החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו" (מאמרי הראי"ה א עמ' קנז).
לדעת הרב "צלם אלוקים" היא הבחירה החופשית. הבחירה היא הבסיס לדרישה מן האדם להתנהגות מוסרית- ערכית, שהרי לא ניתן לדרוש התנהגות רצויה ממי שאינו בעל בחירה.
מול אמונת ישראל עמדו שני פילוסופים יווניים מפורסמים שהיו להם תיאוריות שונות באשר לבריאת העולם. האחד הוא אריסטו שסבר ש"העולם קדום" וכשם שמקור העולם הקרוי בפיו "סיבת הסיבות" קדום, שהרי לעולם אין התחלה ואין סוף, וכמו שלאלוקים אין התחלה ואין סוף כך גם העולם קיים בצורתו הנכחית ללא התחלה. לעומתו, אפלטון סבר שקיים חומר קדום "היולי", שממנו יצר ד' את העולם, חומר זה אינו נברא אלא היה קיים מאז ומתמיד. במבט ראשון נראה שדעת אפלטון קרובה יותר לאמונת ישראל, שהרי הוא מדבר על יצירה אלוקית מתוך חומר קדום, ובאמת ריה"ל בספר הכוזרי (א' סז) כותב כי כל המאמין בדברי אפלטון אינו כופר. זאת - לעומת דעת אריסטו שיש בה כפירה גמורה בבריאת העולם,וכפירה זו מובילה לכפירה בידיעת ה' את הנעשה בעולם, בהשגחה, בניסים, בבחירה חופשית, בתורה ובשכר ועונש (רמב"ם מו"נ ב' כה).
מרן הרב זצ"ל, בפסקה דלעיל מתבונן בסכנות המוסריות הנובעות מדעותיהם של פילוסופים אלו וקובע שדעתו של אפלטון יותר מסוכנת מדעת אריסטו. אם החומר קדום כקדמות האלוקים, משמעות הדבר שהחומר הוא נצחי, בניגוד לרוח וערכיו המוסריים שהם נבראים. דעה זו נותנת חשיבות עצומה לחומר, שהוא המקור של הרע בעולם, וממילא היכולת לנצחו תהיה מוגבלת. וכמו כן תפיסה זו סותרת לחלוטין את אמונת ישראל שניתן וצריך להעביר את הרע מן העולם. לעומת זאת, דעת אריסטו אשר חשב שאם יש "משכיל" (הכוונה למקור השכל) שהוא הקב"ה כי ממנו נובע כח הנקרא "מושכל" (אשר הכוונה בו היא לעולם המורכב מרוח וחומר). תפיסה זו נותנת עדיין מקום לרוח ולמוסר הנובע ממנו במקביל לחומר, ואז יש תקווה לנצחון הרוח על החומר, שהרי הטוב הוא קדום ונצחי.
הרב שאל את עצמו כיצד רבי יהודה הלוי נותן מקום לדעת אפלטון, ולכן הוא כותב בהמשך הפסקה:"והכוזרי שאמר שאין פגם באמונת חומר קדום, ראוי לומר שהוא דוקא אם הוא ברעיון של התחייבות על דרך עילה ועלול מהסבה הראשונה" , לאמור: כי אם ניתן לקבל את דעת אפלטון הרי זה רק כאשר נקשר את החומר הקדום (העלול) למקורו האלוקי (העלה) שאז יש תקווה לנצחון הרוח בעולם.
לדעת הרב, המקור לתפיסות היווניות בנושא קדמות העולם הוא בשליטה של הכח המדמה על השכל: "הציור של קדמות העולם, או קדמות החומר לבד, הרי הוא בא מהשלטתו של כח המדמה, הלוקח מן הרשמים הבאים אליו מבחוץ" (שמונה קבצים ה' רג), כח המדמה מקורו הוא מן החושים הקולטים את הנגלה שבמציאות. המפגש עם הנגלה עלול לגרום לשליטת הדמיון, ועל כך באה אזהרת התורה: "ולא תתורו ...ואחרי עיניכם", היוונים נפגשו עם העולם המוחשי, והגיעו למסקנה שהוא קדום. מציאות זו גורמת לשליטת הדמיון, והדבר מוביל להתדרדרות מוסרית: "ומוריד את התכונה העצמית של האדם ושל העולם לעמקי השחתה" (שם). אמונת ישראל מקורה בעולם הרוח וכח הדמיון נשלט , ולכן היא אמונה טהורה, אמונה הרואה את החומר כדבר נברא, שניתן לשלוט עליו ואפילו לטהרו ולקדשו.
הרב ראה בתפיסה היוונית את המקור לחילוניות של העולם ואת אי היכולת של העולם להתקרב אל האלוקים, שהוא מקור הכל. זאת בניגוד לעם ישראל המגלה שם שמים בעולם:"לא התנשא רוח כל גוי להכיר את מי שאמר והיה העולם, לחדור...עד כדי היחס הבהיר והברור למקור כל היש...בלא חלישות של קדמות העולם או לפחות של קדמות החומר, לא יכלה ההשכלה האלילית להתרומם...החיים נעוצים הם בהעורון האליל, מאפס יכולת להתקשר במלא חיים לאור מחייה החיים" .(שמונה קבצים ו, קפח). הייאוש מהשאיפה העליונה להתקרב אל ה' גרם לעולם האלילי והמשכו בפילוסופיה היוונית להגיע לדעות על קדמות העולם.
ימי תשרי הם הימים בהם אנו מדגישים את החיבור הנצחי בין הקב"ה לעולם. בראש השנה נברא האדם שהוא נזר הבריאה, משום כך אנו חוזרים פעמים רבות בתפילה על המלה "חיים". המרכז אליו מושפעים החיים הוא עם ישראל, וממנו תבוא ההשפעה לעולם כולו. "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך...".
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
