ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
וכמ"ש רז"ל אמר רבי מאיר כשבאתי אצל רבי ישמעאל, אמר לי בני מה מלאכתך, אמרתי לו לבלר (סופר) אני, אמר לי בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מיתר אות אחת, נמצא מחריב את כל העולם כולו (עירובין י"ג ע"א). המתעמק בדברי רבותינו הנ"ל הנאמרים באמת והיורדים חדרי בטן, כל עצמותיו יאחזמו רעד רתת וחלחלה בבואו אל הקדש פנימה לכתוב ס"ת תפלין ומזוזה, שעליו להיות זהיר משנה זהירות שלא תצא תקלה מתחת ידו, וישפוך שיחה וישא תפלה לפני נותן התורה יתב"ש, שלא יכשל במלאכתו מלאכת הקדש ושלא יהיה בכלל מחטיא את הרבים ח"ו.
ושלשה תנאים הכרחיים לכל אשר בשם סופר יקרא.א. יראת שמים פנימית אמיתית.ב. ידיעה רחבה ומקיפה בהלכות סת"ם.ג. מומחיות רבה בכתיבה אשורית לדעת היטב צורת האותיות כהלכתן. ובהעדר אחד מן התנאים הנ"ל עלול הסופר לחטוא בשוגג או במזיד והוא לא ידע ואשם. ובעוונות הרבים בתקופתנו זאת, מלאכת קודש זו ירדה פלאים, והיא היום כעיר פרוצה אין חומה, והרוצה ליטול קולמוס ולכתוב סת"ם, יבוא ויטול באין מפריע, ועל סופרים כאלה אפשר להמליץ דברי הנביא באומרו בנפשנו נביא לחמנו (איכה ה' ט'), דהיינו שמוכרים נשמתם בעד בצע כסף, ה' הטוב יכפר בעדם ויחזיר עטרת הדת על תלה בב"א.
וכבר התמרמר ע"ז אחד מגאוני ישראל בדורות הקודמים מהר"ם חאגיז זלה"ה, וזל"ה: מתוך דברי הרב יראה הרואה שפלות הדור שאנו בו שהוא יתום ואין דורש ואין מבקש על דברים כאלו שהם ברומו של עולם, וכל ריק ופוחז שיודע לכתוב איזה כתב אשורי מקולקל, מתלבש בטלית שאינה שלו ומקבל סמיכה להיות סופר סת"ם סתמא כפירושו צבוע מעיקרא, ועל ס"ת ותפלין ומזוזות מסופרים כאלו סומכים קהל ועדה וישראל הקרובים והרחוקים ויהיה לנו מן התימה שאנו צועקים ואין אנו נענים, מה תמיה היא זאת, פוק חזי עובדא דרבי חזקיה ורבי ייסא (זוה"ק פר' אחרי מות דף ע"א ע"א) ותדון מיניה דאם על יתרון ו' דהוה בקרא ושסעת שסע דחו להני מתיא מבי מתיבתא ואמרי דהוי ס"ת פסול ומשקר בשמא דמלכא, מה יעשו בס"ת הנכתב בכל החסרונות וכיוצא בהם וכו', לבי דוי ואין בידי שבט מושלים לתקן, רק להודיע צערי ברבים אולי יחנן ה' ובדורות הבאים המצא ימצא איזה תיקון ויוכשרו דברי, עכ"ל (משנת חכמים ס"י רכ"ח). ואם בזמנו של הרב ז"ל שכל העם היה ירא וחרד ושומע לקול מוריו, ועכ"ז מלאכת סת"ם היתה במצב ירוד כמתואר בדבריו, מה נענה אנחנו ומה נאמר בתקופתנו זאת שאיש כל הישר בעיניו יעשה, והלואי שבמקום ארבעה וחמשה ועשרה ס"ת שיש בכל בית כנסת, שיהיה רק ס"ת אחד שיכתב בקדושה ובטהרה.
המורם מכל האמור, שכל סופר סת"ם הירא וחרד לנשמתו מרדת שחת, לא ילך שולל אחר עצת יצרו המפתהו ומדיחו בשפת חלקות, ולא יחוס לא על הכסף ולא על הטרחה ולא על הזמן, ויעשה כל אשר ביכולתו להוציא מתחת ידו דבר כשר ומתוקן כהלכה, ואז שכרו כפול ומכופל הרבה מאד, כי לפום צערא אגרא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








