ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". ממש, חזון אחרית הימים: שלום כלל עולמי, אומות מאוחדות, שוק עולמי משותף, מזרח תיכון חדש... גם הטכנולוגיה מתפתחת: אם אין אבנים במקומנו - לא נגור באהלים כילידים פרימיטיביים: "ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר". ובעזרת התיחכום הטכנולוגי - "נבנה לנו עיר, ומגדל וראשו בשמים...".
חברה מתקדמת ומפותחת זו, מה תכליתה? מהו ייעודה? תשובה אחת יש לה בתורה: "ונעשה לנו שם...". השם, הפירסום, הכבוד - הם תכלית הכל. האחדות והשלום - מדומים הם, ובנויים על שיתוף אינטרסים צר וחולף. ואז, כאשר כל אחד יתחרה בחברו ברצותו לעשות לו שם, כיצד לא יהיה "אדם לאדם זאב"? כיצד תוכל החברה להתקיים לאורך ימים ושנים?
יתרה מזאת. חברה זו, כל מטרתה היא עצם קיומה, ללא ערכים וללא מטרות נשגבות. את תפילת "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" תמיר ותחליף ב... יתגדל ויתקדש שם האדם... "בנסעם מקדם" - אין פירושו אלא בבחינת "הסיע עצמו מקדמונו של עולם". חברה אשר כזאת, איזו זכות קיום יש לה? איך תוכל לשמור את אחדותה ללא מטרה משותפת? חברת אנשי השם ואבירי ה"רייטינג" - אחת דינה: "ויפץ ה' אותם... ומשם הפיצם ה'...". ואחר אשר "יתפרדו כל פועלי אוון", מגיע זמנו של אברהם העברי להכריז: "ואתה מרום לעולם ה'".
ותימלא הארץ חמס
שאלו חכמינו, זכרונם לברכה:
"וכי איזו קשה? ...אלו (דור המבול) - לא פשטו יד בעיקר, ואלו (דור הפלגה) - פשטו יד בעיקר. ואלו (דור המבול) נשטפו, ואלו (דור הפלגה) - לא נאבדו מן העולם. אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה בינים, לכך נאבדו. ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם..." (רש"י).
חנון ורחום הוא ריבונו של עולם, ארך אפים ורב חסד. יכול הוא למחול למורדים בו. אך אין הקב"ה יכול לסבול את חברת הגזלנים. "ותימלא הארץ חמס" - ניגוד מוחלט יש בה ל"מלוא כל הארץ כבודו". הראש והראשית לקשר שבין הקב"ה לעולמו, אינם אלא היושר האישי. זאת עוד לפני האמונה ועבודת ה'. "דרך ארץ קדמה לתורה".
גם דוד המלך (תהלים כד), אחר שהוא קורא "לה' הארץ ומלואה" - שואל הוא: "מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קדשו"? ומהי תשובתו? איש התורה והאמונה? לא! יש מדריגה שהיא בסיסית יותר: "נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה". יושר המעשה, יושר הלב ויושר הדיבור. אלו הן תכונות היסוד של העם אשר בחר לו י-ה, עם ישראל. העם ה'ישר עם א-ל'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
