ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגליון פר' בלק לימדתי זכות על ישיבה מעורבת בחתונות, והסתמכתי על תשובה מפורשת של הגר"מ פיינשטיין בנדון. הזכרתי גם את דברי הלבוש שהביאם הגר"ע יוסף ב'יביע אומר'. כתבתי כי בנושא זה "מסיבות חברתיות שתועלתן מרובה נוהגים אנו לכתחילה מנהגי דיעבד" (ההדגשה במקור), ונימוקיי עמי והם פורטו עלי עלון, עי"ש.
בגליון פר' פנחס ידידי הרב שמואל אליהו קינא קנאת ה' צב-אות ו'התנפל' עלי בדברי קיטרוג הממוקדים במשפט המודגש לעיל, בו סינגרתי 'על עשיית הדיעבד לכתחילה', בנושא הנדון. לא נתקררה דעתו עד ש'צלבני' על עֵמְדתי במקום אחר שלא כדאי לעת הזו לכפות על צה"ל בפקודה את הלכת 'קול באשה', וצריך להסתדר במסגרת היחידה או להשתמש בקוּלות ידועות. רוחו נתיישבה כנראה רק לאחר שהטיל ספק-דופי בכל מפעלותיו של מכון 'צומת' "אם זאת הגישה" וגו'.
אני מודה למערכת 'קוממיות' שאיפשרה לי לשטוח תגובתי. אוחַז את השור בקרניו, ללא התפתלויות. אכן, יש בינינו מחלוקת האם יש להורות, ואף לפרסם, היתרי דיעבד ושעת הדחק. אני מבין לרוחו של הקנאי המחמיר, ואף על פי כן על משמרתי אעמודה כי בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות. די לנו להיתלות באילנות כגר"מ פיינשטיין זצ"ל בנושא החתונות המעורבות, וכיוצא בו בסוגיות אחרות, גם אם ה'קולא' איננה תמיד דרך המלך.
וממקום שבאת; הר"ש אליהו משלב ברשימתו 'סיפור אמיתי' על מעשן כרוני שהרב אבוחצירא הורה לו להפחית בשבת את כמות הסיגריות שהוא מעשן, וטען כנגדו שהרי בהיתר זה טמונה לגיטימציה לעישון בשבת!! ואני הקטן זוקף קומה ומצהיר כי גם אני הייתי ממליץ כעצת הרב אבוחצירא! וחוששני שכך גם היה נוהג... רבה של צפת. אך כמובן, אין הנדון דומה לראיה; המדמה התרת איסורי דאורייתא למנהגים שגדולים התירום, לכתחילה או בדיעבד, הריהו חוטא בגדול בדימוי מילתא למילתא.
טיעון מרכזי בדברי הר"ש אליהו היא הטענה הנפוצה בימינו, בעיקר בקרב מטיפי המוסר ומחפשי החומרות: 'המדרון החלקלק'. גם אם משהו מותר, לפחות בשעת הדחק, "לאן נגיע?", ו"מתוך הדברים ילמדו להפריז על המידה", ו"יתפסו את הקולא ויוותרו על תנאי ההיתר" וכיו"ב.
אכן, כאן טמונה נקודת המחלוקת האמיתית בינינו, וכולה לשם שמים. אני סבור כי כיום לא צריך להשתמש בנשק ההרתעה הקרוי 'מדרון חלקלק'. איני יודע איזו דרך הפילה חללים רבים יותר; דרך ה'קולות' שממנה מסתעף 'מדרון חלקלק', או דרך ה'חומרות' שממנה מסתעפת 'זריקת הכל' והתייאשות מ'מעלה ההר'. ודוגמא חיה ונושמת לפנינו: לדידי, אילו לא היתה תנועת בני עקיבא כיום היה צריך להמציא אותה, גם אם קיימת תנועת 'אריאל', למרות שהר"ש אליהו יקטלג אותה כניצבת ב'מדרון'. האם הרב שמואל אינו מכיר כאלו שהחליטו לחלל שבת לאחר ש'ממילא הם לא דתיים' שהרי דקדקו עמהם מעבר למידה בהלכות נטילת ידים...
אכן, אני מודה, חלק מפתרונות מכון 'צומת' בבתי חולים או במיגזר הבטחוני הן בבחינת 'דיעבד', אך היתרם עמם לפי הנסיבות. אם האלטרנטיבה ל'לחצן גרמא' לפתיחת שער או מחסום בבסיס צבאי היא מחסום-חבל או מתקן מיכני מורכב - אני בעד 'קולא' הלכתית ריאלית, ולא החמרה שתוצאתה המעשית היא 'לא כלום'. גם בכך נתלה אנכי באשלי רברבי: הגרש"ז אוירבך והגר"ש ישראלי זצ"ל ותלמידיהם יבל"ח. מהם שמעתי לא אחת שיש להתיר ולהציע פתרונות 'צומת' גם כאשר הם דחוקים, ללא חשש 'מדרון' וללא הצמחת 'גזירות חדשות' בדורנו.
מ"מ, בסוגיית הישיבה המעורבת בחתונות רמת ה'דיעבד' היא נמוכה ביותר, שהרי רבו המתירין, להלכה וכמעשה רב. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אף הורה כך לשואליו ממשפחתו לכתחילה, ורבו העדויות על כך.
"את והב בסופה"
הרב שמואל אליהו שליט"א רב העיר צפת
תגובה לדברי הרב ישראל רוזן שליט"א
א. לא "התנפלתי" ולא "צלבתי", רק הבענו דעה אחרת. וזאת מתוך הערכה והוקרה מרובה.
ב. "צומת" - כשרה למהדרין.
הכנסתי את צומת לויכוח רק כדי להבהיר כמה מסוכנת השיטה של "להפוך בדיעבד לכתחילה". בכל מקרה הבהרתי את דעתי שאני סומך על "צומת" וחושב שהיא כשרה למהדרין.
ג. מהו "מדרון חלקלק"?
לעצם הטענה כי אסור להתחשב בטיעון "מדרון חלקלק" הריני להבהיר כי חכמינו קבעו שחברה מעורבת היא "מדרון חלקלק" (סוכה נ"א) ולדעת הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל היא איסור דאורייתא של ממש. (אגרות משה או"ח א' עמ' צח ועוד מקומות רבים). איך אפשר להביא ממנו ראיה לדבר שהוא כל כך החמיר בו במקום שיש לחוש לקלות ראש.
______________________________
לתגובתו של
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











