ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
לא פעם חשבתי לעצמי, אם הרעיון של בחירות כלליות, כפי שהן נערכות היום, תואם את חוקי התורה וערכי הדת היהודית. קשה לחשוב שכן, ולפיכך הביטוי ה"תקין-פוליטית" מדינה "יהודית ודמוקרטית", הוא בעצם רק מס שפתיים ומשמעותו איננה מוגדרת היטב כלל וכלל. האם אפשר לתמוך במסע הבחירות שופע השמצות ועלבונות לאור הלכות לשון הרע, שהתורה שמה עליהם דגש כה חזק? והאם הכלל של דעת הרוב חל גם כשהרוב מחליט על עקרונות שהם מנוגדים בתכלית לחוקי התורה ולמסורת היהודית? האם הוא צריך להתקבל רק מפני שיש רוב זמני שמצביע בעדם?
הרבה אנשים עם קווי מדיניות מרושעים ומסוכנים נבחרו באופן דמוקרטי לתפקידם, ואחר-כך הציבור שילם על כך מחיר בחיים ובחופש. מצד שני, אומרים שווינסטון צ'רצ'יל אמר שהדמוקרטיה היא צורת ממשל איומה, ולמרות זאת היא הטובה ביותר שהחברה האנושית הגתה עד כה. למרות כל ההסתייגויות שתיארתי כאן, אני חייב להודות, גם אם בלי התלהבות, שהוא צדק.
בתקופת בית ראשון ושני, השלטון על עם ישראל היה אישי ובמובן מסוים גם רודני. עם הקמת מלכות בית דוד, זאת היתה שושלת המלוכה, שתמיד היו בה המריבות המקובלות על הירושה. אך בתקופת בית ראשון כל המלכים היו נתונים להשפעתם, אם לא לשליטתם, של נביאים. אפילו המלכים רשעים ששלטו על עשרת השבטים בצפון ישראל היו חשופים לביקורת החריפה של נביאים כמו אליהו ואלישע והושפעו מדבריהם. את הנביאים אפשר היה לרדוף ולהעניש, אך לא היה אפשר להתעלם מהם. העם הביע את קולו באמצעות הנביא, שהביא את דבר האלקים ואת המסורת והייעוד של העם היהודי.
גם כשהעם בחר להתעלם מדברי הנביאים, הוא עשה זאת מתוך בחירה, והנביאים חזו לעם בברור את ההשלכות של הבחירה הזאת. במובן זה היתה שם תחושת דמוקרטיה בסיסית. אנשים הצביעו לא בקלפי אלא באמצעות התנהגותם וההחלטות שקיבלו בחייהם. למעשה, זה תמיד היה העיקרון הדמוקרטי היסודי של החיים - אנשים עושים מה שהם רוצים לעשות. תפקיד הממשלה היום הוא להודיע לעם מה יהיו ההשלכות של התנהגותו, כפי שעשו הנביאים.
העיוות בשיטה הפוליטית שלנו הוא שהיא מתגמלת את אלה שמבטיחים ביודעין הבטחות שווא ומציגים תחזיות שגויות בדבר תוכניותיהם לעתיד וההשלכות האמיתיות של התוכניות האלה.
בתקופת בית שני חיו היהודים תחת שלטון אנשי כנסת גדולה, גוף פרלמנטרי שלא נבחר על ידי העם אלא תפקד תחת שלטון מלכי בית חשמונאי שסילקו את שלטון יוון, ואחר-כך תחת שלטון המושלים הרומיים. הכוח הנגדי לשלטון היה נוכחותם של תלמידי-חכמים, התנאים, המוקדמים וגם המאוחרים, שייצגו את העם ואת מסורת ישראל. הגם שהם עצמם לא היו נביאים, הם היו תחליף לנביאים של תקופת בית ראשון במובן זה שיצרו דעת קהל והתנגדו לעריצות ולמדיניות עיקשת ופסולה.
גם בשנות הגלות הארוכות של העם היהודי הייתה דמוקרטיה עממית במובן המודרני של המילה, לרבות בחירות. על אף שההנהגה תמיד היתה מקרב בני המעמד העליון והשליט, לקהילה הייתה היכולת להדיח אותם מתפקידיהם. כאלה היו חיי הקהילה היהודית בשתי המאות שקדמו למאה שלנו. העם יכול היה לסלק את השלטון הקהילתי גם בהקמת תנועות חדשות, כמו החסידות, שעקפו את הממסד הקיים.
במאה האחרונה התפצלה החברה היהודית באירופה למפלגות רבות שכל אחת מהן נלחמה ברעותה בבחירות על הנהגת היהודים. השיטה הזאת יובאה למדינה המודרנית שלנו, לישראל, על מפלגותיה הרבות ויריבויותיה העזות. אך כפי שאמרנו כאן, זה מה שיש. אז הבה נקווה לטוב ונהיה מציאותיים ואופטימיים גם יחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
