ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
לא פעם חשבתי לעצמי, אם הרעיון של בחירות כלליות, כפי שהן נערכות היום, תואם את חוקי התורה וערכי הדת היהודית. קשה לחשוב שכן, ולפיכך הביטוי ה"תקין-פוליטית" מדינה "יהודית ודמוקרטית", הוא בעצם רק מס שפתיים ומשמעותו איננה מוגדרת היטב כלל וכלל. האם אפשר לתמוך במסע הבחירות שופע השמצות ועלבונות לאור הלכות לשון הרע, שהתורה שמה עליהם דגש כה חזק? והאם הכלל של דעת הרוב חל גם כשהרוב מחליט על עקרונות שהם מנוגדים בתכלית לחוקי התורה ולמסורת היהודית? האם הוא צריך להתקבל רק מפני שיש רוב זמני שמצביע בעדם?
הרבה אנשים עם קווי מדיניות מרושעים ומסוכנים נבחרו באופן דמוקרטי לתפקידם, ואחר-כך הציבור שילם על כך מחיר בחיים ובחופש. מצד שני, אומרים שווינסטון צ'רצ'יל אמר שהדמוקרטיה היא צורת ממשל איומה, ולמרות זאת היא הטובה ביותר שהחברה האנושית הגתה עד כה. למרות כל ההסתייגויות שתיארתי כאן, אני חייב להודות, גם אם בלי התלהבות, שהוא צדק.
בתקופת בית ראשון ושני, השלטון על עם ישראל היה אישי ובמובן מסוים גם רודני. עם הקמת מלכות בית דוד, זאת היתה שושלת המלוכה, שתמיד היו בה המריבות המקובלות על הירושה. אך בתקופת בית ראשון כל המלכים היו נתונים להשפעתם, אם לא לשליטתם, של נביאים. אפילו המלכים רשעים ששלטו על עשרת השבטים בצפון ישראל היו חשופים לביקורת החריפה של נביאים כמו אליהו ואלישע והושפעו מדבריהם. את הנביאים אפשר היה לרדוף ולהעניש, אך לא היה אפשר להתעלם מהם. העם הביע את קולו באמצעות הנביא, שהביא את דבר האלקים ואת המסורת והייעוד של העם היהודי.
גם כשהעם בחר להתעלם מדברי הנביאים, הוא עשה זאת מתוך בחירה, והנביאים חזו לעם בברור את ההשלכות של הבחירה הזאת. במובן זה היתה שם תחושת דמוקרטיה בסיסית. אנשים הצביעו לא בקלפי אלא באמצעות התנהגותם וההחלטות שקיבלו בחייהם. למעשה, זה תמיד היה העיקרון הדמוקרטי היסודי של החיים - אנשים עושים מה שהם רוצים לעשות. תפקיד הממשלה היום הוא להודיע לעם מה יהיו ההשלכות של התנהגותו, כפי שעשו הנביאים.
העיוות בשיטה הפוליטית שלנו הוא שהיא מתגמלת את אלה שמבטיחים ביודעין הבטחות שווא ומציגים תחזיות שגויות בדבר תוכניותיהם לעתיד וההשלכות האמיתיות של התוכניות האלה.
בתקופת בית שני חיו היהודים תחת שלטון אנשי כנסת גדולה, גוף פרלמנטרי שלא נבחר על ידי העם אלא תפקד תחת שלטון מלכי בית חשמונאי שסילקו את שלטון יוון, ואחר-כך תחת שלטון המושלים הרומיים. הכוח הנגדי לשלטון היה נוכחותם של תלמידי-חכמים, התנאים, המוקדמים וגם המאוחרים, שייצגו את העם ואת מסורת ישראל. הגם שהם עצמם לא היו נביאים, הם היו תחליף לנביאים של תקופת בית ראשון במובן זה שיצרו דעת קהל והתנגדו לעריצות ולמדיניות עיקשת ופסולה.
גם בשנות הגלות הארוכות של העם היהודי הייתה דמוקרטיה עממית במובן המודרני של המילה, לרבות בחירות. על אף שההנהגה תמיד היתה מקרב בני המעמד העליון והשליט, לקהילה הייתה היכולת להדיח אותם מתפקידיהם. כאלה היו חיי הקהילה היהודית בשתי המאות שקדמו למאה שלנו. העם יכול היה לסלק את השלטון הקהילתי גם בהקמת תנועות חדשות, כמו החסידות, שעקפו את הממסד הקיים.
במאה האחרונה התפצלה החברה היהודית באירופה למפלגות רבות שכל אחת מהן נלחמה ברעותה בבחירות על הנהגת היהודים. השיטה הזאת יובאה למדינה המודרנית שלנו, לישראל, על מפלגותיה הרבות ויריבויותיה העזות. אך כפי שאמרנו כאן, זה מה שיש. אז הבה נקווה לטוב ונהיה מציאותיים ואופטימיים גם יחד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










