ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת גילה
כל ערב מתרחש בביתנו "טקס" הרדמה של הילדים. ארבעה ילדים כ"י, מגיל שנתיים עד שבע, וכולם רוצים יחס, סיפור, "אבא תשכב על ידי", "לשתות! אני צמא", ועוד. מידי פעם גם מריבות בין הילדים, כריות או שמיכות עפות ממיטה למיטה, בקיצור, מהומה. בנוסף, הצעיר בן שנתיים, שכל היום אוכל כל דבר. בלילה לא נרדם בלי לינוק. אם אשתי לא מניקה אותו הוא פשוט צורח כל הלילה. אנחנו ממש סחוטים מעייפות כל היום אח"כ, לא יודעים כיצד לפרוץ את מעגל הקסמים הזה.
תשובה:
היטבת לתאר את המתרחש בביתכם, אפשר ממש לחוש מתוך התיאור את האווירה הכללית. ובאמת, זה יסוד הכל. האווירה הכללית נוצרת כתוצאה מדרך מסוימת, קו חיים המוביל את המשפחה למצב שתיארת. מצב כזה קיים במשפחות רבות, כאשר יש אי בהירות בדרך. כוונתי היא לשאלה, מה תפקיד סמכות ההורים כלפי ילדיהם ומה מעמדם. האם תפקידם הוא לעבוד, לפרנס, להביא מספיק כסף כדי שיהיה ממה לקנות אוכל לילדים, לדאוג לכל צרכיהם וכו'. או שמא ההורים נדרשים לחנך את ילדיהם, להוביל אותם, לדאוג לעצמאותם, כדי שהילדים יוכלו להוציא את כוחותיהם אל הפועל. במצב הראשון שתיארתי, ההורים בעצם הופכים להיות עבדים של ילדיהם. הם חייבים לדאוג לכל צרכיהם, והילדים הם המכתיבים את סדר היום, וגם את "סדר ערב" בבית. ברור שזה מצב לא תקין, שצריך לשנותו מן השורש. כלומר: לא לשנות נקודה זו או אחרת, אלא שינוי קו, שינוי חשיבה.
צריך לראות את תפקיד ההורים כמובילים, מנהיגים, מחנכים. כמובן, מבלי לגרוע מחובתם לדאוג לצרכי הילדים, אבל לשים דגש על הצד הרעיוני. ולגופו של דבר: ילדים זקוקים ורוצים וגם זכאים ליחס חם של ההורים. הם ניזונים מזה, גדלים בבריאות נפשית כאשר הם יודעים שההורים אוהבים אותם ומתייחסים אליהם. אבל לא נכון לתת להם את השרביט, לקבוע מתי וכיצד יקבלו את היחס מההורים.
כמה שהדבר נשמע מוזר, אבל הורים נוטים לפחד מילדיהם. לא פן יכו אותם, אלא למשל, שמא לא יירדמו בלילה ויעשו "חגיגות". לכן הורים מוכנים להקריא סיפור, ועוד אחד, ועוד אחד, ללכת לשכב במיטה ליד הילדים וכד'. כל זה מהסתכלות שגויה. הורים מלמדים את ילדיהם, ולא פוחדים מהם. אין מצב שילדים לא יירדמו בלילה, מפני שהם עייפים דיים מכל היום, והגורם היחיד שיכול להשאירם ערניים הוא, אם ידעו שע"י כך יזכו לעוד ועוד תשומת לב של ההורים. אם כן שוב אנו צריכים להחליט, מי קובע את סדרי הבית - הילדים או ההורים.
למעשה: בערב הקרוב, צריך לבוא אל הילדים בתחושה, שאתם ההורים אוהבים אותם מאוד, ואתם המחליטים כמה יחס ואהבה להעניק להם. בלילה - ישנים! בלילה לא נותנים יחס! אפשר גם לומר זאת לילדים לפני השינה, אבל זה לא הכרחי, מפני שהעיקר הוא, החלטתכם כהורים. הילדים מן הסתם ירצו לבחון אתכם ויעשו הרבה רעש. התייחסו אליהם בביטחון, אפילו חייכו על המהומה. בקיצור, אל תספרו עוד ועוד סיפורים (אחד מותר...), אל תשכבו איתם או לידם. לאחר כמה ימים בהם ינסו לקבל יחס ולא יצליחו, הם יבינו שאין בכך טעם, ויתרגלו לישון ברגיעה ובשמחה.
ובשאלה הנוספת, הילד בן שנתיים שעדיין יונק. מבחינה הלכתית, אפשר להניק עד גיל עשרים וארבעה חודשים. אם ממשיכים ברציפות אפשר גם יותר חודשים. אולם, אם אשתך רוצה להפסיק את ההנקה, עליה לקבל החלטה נחושה בעניין. כל זמן שהיא לא החליטה, הילד תמיד ינסה להמשיך את היחס החם של ההנקה. בדיוק כשם שילדים דורשים יחס בלילה. אולם, אם האמא מחליטה שהיא "בעלת הבית" והיא קובעת עד איזה גיל להניק, צריך לומר זאת לילד, ופשוט להפסיק להניק אותו. בימים הראשונים יהיה לו קושי בגלל ההרגל, והוא ינסה "למחות" כנגד ההחלטה ע"י בכיות מרובות ועוד אמצעים. אם תהיו נחושים וברורים ולא תשאירו פתח נסיגה לאחור, כעבור מספר ימים הוא יירגע. בימים הראשונים אפשר "לפנק" אותו בגלל השינוי שהוא צריך לעבור, אבל לא מעבר לשלושה-ארבעה ימים.
בעז"ה, תזכו בקרוב ללילות שקטים וארוכים.
חינוך ילדים (67)
הרב שמואל מינקוב
1 - מתחילים מחדש
2 - חינוך בגיל הנעורים
3 - התייחסות לכסף בחינוך
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
