ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני הבת הבכורה במשפחתי, נשואה ובעלת משפחה. יש לי אח המתקרב כבר לגיל 30 ועדיין אינו נשוי. הורי מאוד מצטערים מכך ומנסים לדחוף אותו להסכים לקשר נישואין עם בחורות שאיתן הוא נפגש, אבל תמיד הוא מפסיק את הקשר. הוא גר עם ההורים, עוזר להם מאוד. רוב הזמן הוא לומד ואינו עובד כי אין לו מקצוע. האם כאחות בוגרת יש לי אפשרות לעזור לו להתחתן?
תשובה:
לפני כל התייחסות לשאלתך צריך לנתח את המצב המשפחתי ואת מערכת היחסים הפנימית כדי להגיע למסקנות נכונות. על פי הנתונים שציינת, יש כמה נקודות בולטות, שאולי יש בהן כדי להאיר את התמונה. הנקודה הראשונה היא, שהוא מתקרב לגיל 30 ועדיין לא התחתן. לצערי, רבות מאוד הבחורות הרווקות המעוניינות להקים בית. לכן, אני מניח שלא חסרות לו הצעות לשידוך. תמיד אפשר להסביר שעדיין הוא לא פגש את "נסיכת החלומות" שלו, ולכן לא התחתן. אבל הכלל בידינו הוא, שהקב"ה ודאי מעוניין שהוא יקים בית. הסיבה שאינו מוצא שידוך נעוצה בראש ובראשונה בבחור עצמו, שמן הסתם יש לו מעצור כלשהוא, המונע בעדו מלקבל החלטה. לכן גם הקב"ה לא שולח לו את הזיווג המתאים, שהרי אם ייפגש עם הבחורה אשר עמה הוא צריך להקים בית, וידחה אותה בגלל המניעות שיש לו, יהיה אח"כ צורך במאמץ הרבה יותר גדול כדי לחזור ולהפגישם לאחר שיתגבר הבחור על המעצורים שיש לו. לכן, כאילו בראיית דרכיו של הקב"ה, הוא מעדיף שלא להפגישם אלא לאחר שיסולקו המעצורים אצל הבחור. אם כן, כאחותו הדואגת לשלומו ולעתידו, הנכון הוא להשקיע מאמץ באיתור המניעות והמכשולים, ולהשתדל לעזור לו להתגבר עליהם, כדי שתיפתח הדרך להיכרות עם בת זוגו.
בנוסף, ציינת שאחיך גר עם ההורים, לומד, אך לא רכש מקצוע. אם כדוגמא, היו אומרים לנו על אדם נשוי ובעל משפחה, כבן 30, שרק לומד ואין לו מקצוע, מה היינו מגיבים על כך? ודאי היינו תמהים, הרי בעל משפחה צריך לפרנס את משפחתו, ואם הוא רק לומד מהיכן מתפרנסים? שמא תאמרי, הרי רבים הם בעלי משפחה היושבים ועוסקים בתורה, ואין להם מקצוע. אכן, גם על אלה אני תמה. ברור שלימוד התורה איננו עילה להטיל את עול הפרנסה על האישה. תפקיד האישה הוא לגדל את הילדים באהבה ובחום, לדאוג לצרכי הבית וכד'. גם אישה המעוניינת לעבוד, צריכה לעשות זאת בעיקר להנאתה, או כדי להביא הרווחה כלכלית למשפחה. עול הפרנסה והאחריות לכך, לא אמורים להיות מוטלים על כתפי האישה. הבעל נושא באחריות, ואשתו מסייעת. אם נחזור אליכם, אני מרשה לעצמי לשאול שאלה: מה היה עושה אחיך אילו היה מתחתן. האם היה ממשיך ללמוד או שמא היה דואג לעצמו למקצוע. בהנחה, שהוא היה נוטל על עצמו את עול הפרנסה, מן הסתם היה דואג ללימוד מתאים לרכישת מקצוע. אם כן, בראשונה, יש להשתדל שגם בעודו רווק יתחיל מסלול כזה. וכי רק בגלל הנישואין אנו חייבים לדאוג לעתידנו הכלכלי, וכל זמן שאיננו מתחתנים אנו פטורים מאחריות? באותה קטגוריה יש להתייחס גם להמשך מגוריו עם ההורים. כמו שלכל אדם נשוי אנו מייעצים לעזוב את בית ההורים, כך גם לרווק שהגיע מזמן לפרקו, יש לייעץ שיבצע את העזיבה הנדרשת, "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו". מפני שלא הנישואין גורמים אלא הגיל גורם.
ועתה, לשאלתך. אם כן, הסיוע הראשון שאת יכולה לתת לאחיך הוא, לעזור לו לברר לעצמו את המעצורים הפנימיים המונעים ממנו קבלת החלטה על קשר של קיימא. במקביל שוחחי עמו וגם עם ההורים, והשתדלי לכוון אותו ליציאה מן הבית ובעיקר לרכישת מקצוע. שני אלה, אמורים לתת לו עצמאות ולהוביל אותו בדרך לקבלת אחריות על עצמו. כאשר יגיע לעצמאות ולאחריות, יוכל גם לקבל החלטה חיובית לקראת נישואין, וממילא יפתח הפתח לפני הקב"ה לשלוח לו את זיווגו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
