ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגליון פר' בלק לימדתי זכות על ישיבה מעורבת בחתונות, והסתמכתי על תשובה מפורשת של הגר"מ פיינשטיין בנדון. הזכרתי גם את דברי הלבוש שהביאם הגר"ע יוסף ב'יביע אומר'. כתבתי כי בנושא זה "מסיבות חברתיות שתועלתן מרובה נוהגים אנו לכתחילה מנהגי דיעבד" (ההדגשה במקור), ונימוקיי עמי והם פורטו עלי עלון, עי"ש.
בגליון פר' פנחס ידידי הרב שמואל אליהו קינא קנאת ה' צב-אות ו'התנפל' עלי בדברי קיטרוג הממוקדים במשפט המודגש לעיל, בו סינגרתי 'על עשיית הדיעבד לכתחילה', בנושא הנדון. לא נתקררה דעתו עד ש'צלבני' על עֵמְדתי במקום אחר שלא כדאי לעת הזו לכפות על צה"ל בפקודה את הלכת 'קול באשה', וצריך להסתדר במסגרת היחידה או להשתמש בקוּלות ידועות. רוחו נתיישבה כנראה רק לאחר שהטיל ספק-דופי בכל מפעלותיו של מכון 'צומת' "אם זאת הגישה" וגו'.
אני מודה למערכת 'קוממיות' שאיפשרה לי לשטוח תגובתי. אוחַז את השור בקרניו, ללא התפתלויות. אכן, יש בינינו מחלוקת האם יש להורות, ואף לפרסם, היתרי דיעבד ושעת הדחק. אני מבין לרוחו של הקנאי המחמיר, ואף על פי כן על משמרתי אעמודה כי בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות. די לנו להיתלות באילנות כגר"מ פיינשטיין זצ"ל בנושא החתונות המעורבות, וכיוצא בו בסוגיות אחרות, גם אם ה'קולא' איננה תמיד דרך המלך.
וממקום שבאת; הר"ש אליהו משלב ברשימתו 'סיפור אמיתי' על מעשן כרוני שהרב אבוחצירא הורה לו להפחית בשבת את כמות הסיגריות שהוא מעשן, וטען כנגדו שהרי בהיתר זה טמונה לגיטימציה לעישון בשבת!! ואני הקטן זוקף קומה ומצהיר כי גם אני הייתי ממליץ כעצת הרב אבוחצירא! וחוששני שכך גם היה נוהג... רבה של צפת. אך כמובן, אין הנדון דומה לראיה; המדמה התרת איסורי דאורייתא למנהגים שגדולים התירום, לכתחילה או בדיעבד, הריהו חוטא בגדול בדימוי מילתא למילתא.
טיעון מרכזי בדברי הר"ש אליהו היא הטענה הנפוצה בימינו, בעיקר בקרב מטיפי המוסר ומחפשי החומרות: 'המדרון החלקלק'. גם אם משהו מותר, לפחות בשעת הדחק, "לאן נגיע?", ו"מתוך הדברים ילמדו להפריז על המידה", ו"יתפסו את הקולא ויוותרו על תנאי ההיתר" וכיו"ב.
אכן, כאן טמונה נקודת המחלוקת האמיתית בינינו, וכולה לשם שמים. אני סבור כי כיום לא צריך להשתמש בנשק ההרתעה הקרוי 'מדרון חלקלק'. איני יודע איזו דרך הפילה חללים רבים יותר; דרך ה'קולות' שממנה מסתעף 'מדרון חלקלק', או דרך ה'חומרות' שממנה מסתעפת 'זריקת הכל' והתייאשות מ'מעלה ההר'. ודוגמא חיה ונושמת לפנינו: לדידי, אילו לא היתה תנועת בני עקיבא כיום היה צריך להמציא אותה, גם אם קיימת תנועת 'אריאל', למרות שהר"ש אליהו יקטלג אותה כניצבת ב'מדרון'. האם הרב שמואל אינו מכיר כאלו שהחליטו לחלל שבת לאחר ש'ממילא הם לא דתיים' שהרי דקדקו עמהם מעבר למידה בהלכות נטילת ידים...
אכן, אני מודה, חלק מפתרונות מכון 'צומת' בבתי חולים או במיגזר הבטחוני הן בבחינת 'דיעבד', אך היתרם עמם לפי הנסיבות. אם האלטרנטיבה ל'לחצן גרמא' לפתיחת שער או מחסום בבסיס צבאי היא מחסום-חבל או מתקן מיכני מורכב - אני בעד 'קולא' הלכתית ריאלית, ולא החמרה שתוצאתה המעשית היא 'לא כלום'. גם בכך נתלה אנכי באשלי רברבי: הגרש"ז אוירבך והגר"ש ישראלי זצ"ל ותלמידיהם יבל"ח. מהם שמעתי לא אחת שיש להתיר ולהציע פתרונות 'צומת' גם כאשר הם דחוקים, ללא חשש 'מדרון' וללא הצמחת 'גזירות חדשות' בדורנו.
מ"מ, בסוגיית הישיבה המעורבת בחתונות רמת ה'דיעבד' היא נמוכה ביותר, שהרי רבו המתירין, להלכה וכמעשה רב. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אף הורה כך לשואליו ממשפחתו לכתחילה, ורבו העדויות על כך.
"את והב בסופה"
הרב שמואל אליהו שליט"א רב העיר צפת
תגובה לדברי הרב ישראל רוזן שליט"א
א. לא "התנפלתי" ולא "צלבתי", רק הבענו דעה אחרת. וזאת מתוך הערכה והוקרה מרובה.
ב. "צומת" - כשרה למהדרין.
הכנסתי את צומת לויכוח רק כדי להבהיר כמה מסוכנת השיטה של "להפוך בדיעבד לכתחילה". בכל מקרה הבהרתי את דעתי שאני סומך על "צומת" וחושב שהיא כשרה למהדרין.
ג. מהו "מדרון חלקלק"?
לעצם הטענה כי אסור להתחשב בטיעון "מדרון חלקלק" הריני להבהיר כי חכמינו קבעו שחברה מעורבת היא "מדרון חלקלק" (סוכה נ"א) ולדעת הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל היא איסור דאורייתא של ממש. (אגרות משה או"ח א' עמ' צח ועוד מקומות רבים). איך אפשר להביא ממנו ראיה לדבר שהוא כל כך החמיר בו במקום שיש לחוש לקלות ראש.
______________________________
לתגובתו של
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
