ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הרוכל לא האמין למראה עיניו, וסבר שכנראה ברק השמש הטעה אותו. הוא הוריד את תרמילו והתכופף להרים את העיגול הבוהק, ולאושרו הסתבר לו שלא טעה. אכן, התגלגלה לידו מציאת פז כשרה בשעה כה דחוקה! בלב נפעם החל לחשוב מה יוכל לקנות במטבע היקרה כדי לשמח את נפשו ואת נפשות בני ביתו, שזמן רב לא נהנו מרווחה כלשהי.
בעודו משתעשע במחשבותיו אלו, ניגש אליו אדם חמור סבר שהבחין מרחוק במציאת המטבע, והחל לצעוק בקולי קולות: "החזר לי את המטבע שמצאת! אני איבדתי אותה כאן לפני כמה רגעים!"
הרוכל הבין שמדובר בנוכל שנטפל אליו בחינם, וסירב למסור לו את מציאתו היקרה. האיש ניסה להוציא ממנו את המטבע בכוח, וכופף את ידו כשהוא צועק לעברו: "רוכל גנב! איך אתה מעז להחזיק במטבע שלי?!" אבל הרוכל המשיך להחזיק במטבע היקרה בכל כוחו ונאבק עם הנוכל.
לשמע הצעקות הרמות החלו להתלקט סביב לשני הנצים מספר אנשים, שהתפלגו לשני מחנות: האחד מצדיק את הרוכל, ואילו השני נוטה לצידו של הנוכל. לבסוף הציע אחד מהעוברים ושבים לשניים להגיש את טענותיהם לפני רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי', שהיה אז צעיר לימים. זמן קצר לפני כן, בתום השבעה לפטירת אביו, רבי אליהו חיים זצ"ל, נשא ה'בן איש חי' את דרשתו הראשונה ברבים, ומאז החל למלא את מקום אביו על כס הרבנות והדיינות בבגדד.
השניים נעתרו מיד להצעה. העני סבר מתוך צדקתו כי על פי דין תורה בוודאי תצא האמת לאור, ואילו הנוכל היה בטוח שיצליח להערים על הרב הצעיר והבלתי מנוסה. שניהם צעדו לביתו של הרב.
רבי יוסף חיים הכניס את השניים לחדרו ושמע את טענותיהם בזה אחר זה. מיד הכיר מי מהם דובר אמת ומי משקר, אבל היה זקוק להוכחה ברורה. הוא אמר להם:
"דינכם חמור מאוד בעיני. הנני זקוק למעט שלווה כדי להרהר ביני לבין עצמי איך לפסוק בו. לכן אבקש מכם לצאת מחדרי לזמן קצר ולהמתין לי בחוץ, עד שאקרא לכם להיכנס שוב פנימה. המטבע תהיה ברשותי עד שאפסוק, בעזרת השם, למי היא שייכת על פי דין".
כאשר יצאו השניים, החל רבי יוסף חיים להסתובב בחדרו הלוך ושוב, תוך שהוא הוגה בקול רם את מחשבותיו, באופן שדבריו נשמעו בחוץ:
"אכן, דין קשה מאוד הגיע לפניי... כל אחד משניהם טוען כי המטבע שייכת לו, ולכל אחד מהם טענות מוצקות... מה אעשה בנידון, ריבונו של עולם? תן לי עצה נכונה!"
הנוכל הטה את אזנו כאפרכסת כלפי הקול הבוקע מחדרו של הרב, שהמשיך לדבר:
"הו! מצאתי פתרון! אנסה לבדוק אם יש סימן כלשהו במטבע".
לאחר דקה ארוכה של הפסקה קרא בקול: "אכן, יגעת ומצאת - תאמין! הנה, כאן בצד ימין אני רואה בבירור נקב קטן... כעת כבר אדע איך לשפוט משפט צדק!"
הרב פתח את דלתו לרווחה והזמין את השניים להיכנס שוב לחדרו.
"ובכן", בישר להם רבי יוסף חיים, "מצאתי סימן היכר מצוין על המטבע! וכעת, מי מכם אשר ידע לומר לי מהו הסימן, בוודאי המטבע שלו היא!"
הנוכל, ששמע את הרהוריו הקולניים של הרב מאחורי הדלת, קרא בחוסר סבלנות:
"ודאי, רבי, ודאי! יש לי סימן מובהק למטבע הזהב. אני ניקבתי בה נקב בצד ימין. זו המטבע שלי. הרב בוודאי יפסוק כי הרוכל הגנב יחזיר לי אותה תכף ומיד!"
"האם אין בה סימן נוסף?" חקר אותו הרב.
"לא, אין בה שום סימן אחר", ענה האיש בביטחון.
"אם כך", חייך רבי יוסף חיים בהציגו בפני הנוכל את המטבע, "הסתבר כעת שאין זו המטבע שלך, מפני שאין בה שום נקב. כנראה שאיבדת את המטבע שלך במקום אחר..."
***
בי"ג באלול תרס"ט, חמישים שנה בדיוק מיום שנשא את דרשתו הראשונה, הלך ה'בן-איש-חי' לעולמו. בי"ג באלול השנה ימלאו מאה שנה להסתלקותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
