ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- לימוד תנ"ך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השבוע נעסוק בתופעה הכללית של מה שנראה כפרשיות כפולות בתורה וננסה להבין מה היא מלמדת אותנו.
אנשי ביקורת המקרא שמחו כמוצאי שלל רב, כשגילו שבתורה בפרט ובתנ"ך ככלל, רווחת התופעה שנראית במבט ראשון ככפילות. ההסבר שלהם לכך הוא הוכחה לריבוי מקורות כביכול.
חז"ל לעומת זאת, לא ראו צורך להתנצל על כך, ההיפך, הם ראו זאת כדרך להעשיר ולהעמיק את לימוד התורה. ניתן דוגמא כללית ואחר כך דוגמא פרטית.
רבי ישמעאל בברייתא המפורסמת שלו יוצא מנקודת הנחה בסיסית, כי יש לכתחילה, מצב של: "וכן שני כתובין המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם".
אין בהופעה הכפולה בעיה, ההיפך היא יוצרת מצב בו יש לחפש גם כתוב שלישי, שרק ההשוואה בין שלשתם תיתן את התמונה המלאה. גם במצב המקביל של: "שני כתובים הבאים כאחד", איננו מצב של מצוקה לפרשנים. ההיפך הוא הנכון, מצב זה מלמד אותנו מה לא ללמוד שהרי "כל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין" (קידושין דף כד ע"א, עיינו שם ברש"י ותוס' הנחלקים ביניהם בהסבר הכלל).
הדוגמא הקלסית הפרטית, לשני מקורות היא לכאורה סיפור הבריאה. הסיפור הראשון מסופר בשם אלקים והסיפור השני מסופר תוך כדי שימוש בשמות ד' אלקים. הפתרון של חז"ל הוא פשוט. הסיפור הראשון מתאר מה שעלה במחשבה והסיפור השני הוא מה שהתרחש.
וז"ל רש"י בעקבות חז"ל:
"שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים".
נציע הצעה עקרונית להבנתה של תופעה זו.
שני עקרונות יסוד צריכים להנחות אותנו בלימוד התנ"ך:
א. מקור הדברים הוא אלקי, כל חלק של התנ"ך לפי הגדרתו. נבואת משה, נבואה ורוח הקודש.
ב. כל התנ"ך כולו ממקור אחד ניתן. אין מדובר על אסופה של מקורות שונים אלא יצירה אחת שנתחברה בסייעתא דשמיא לאורך הדורות על פי תוכנית של קורא הדורות מראש.
* העיקרון הראשון מחייב אותנו להניח כי אע"פ שאחת דיבר אלקים - שתים שמענו. אנחנו כבני אנוש איננו מסוגלים לקבל את האור האלקי במנה אחת גדושה, לכן כשהוא מגיע אלינו הוא נחלק לניצוצות רבים. הופעה בשני מקומות משמעותה שלוש ניצוצות, כי כל מקור מלמד אותנו על עצמו וההשוואה מלמדת דבר שלישי. אם כך, ההופעה הכפולה היא מחויבת המציאות מעצם הגדרת התורה כהופעה אלקית או במילים אחרות "תורה מן השמים".
* העיקרון השני מלמד אותנו, כי אין ללמוד נושא מסוים תוך חקירת אחת ההופעות שלו. תמיד יש לחפש היכן הוא מופיע במקומות נוספים בתורה בפרט ובתנ"ך בכלל. רק העיסוק בכל המקורות יתן לנו תמונה יותר שלמה.
העיקרון של: "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", מבוסס אף הוא על שני כללי יסוד אלה.
הבנת עקרונות אלה חשובה לא רק בלימוד תחילת ספר בראשית, אלא גם בלימוד תחילת ספר שמות, לכן הדגשנו עקרון זה גם בדברינו לפרשת שמות וגם בדברינו לפרשת וארא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
