ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פגישות השידוכים החלו להימאס עליה. שוב ושוב נחלה בהן אכזבה. ככל שחלף הזמן הפכה לספקנית, עד שמחשבה מחרידה תקפה אותה: אולי לא אנשא לעולם?! היא סובבה את הידית ופתחה את חלון מכוניתה. אוויר צלול של עיר הקודש חדר למכוניתה. פקק תנועה קטן גרם לה לעצור. היא העיפה מבט לשמיים התכולים והחלה למלמל:
"ריבונו של עולם. הרי אתה טוב ולא נותן לאדם ניסיון שאינו יכול לעמוד בו. אם ככה, אז מדוע אני תקועה לגמרי?! למה אינך שולח לי בחור נחמד שימצא חן בעיני ואני בעיניו?! נכון שאני לא צדיקה גמורה, אבל אני משתדלת בסך הכול לעשות את רצונך. אתה עוזר לי בכל התחומים, אבל בתחום הכי חשוב אתה עושה לי חושך מצרים. מה שווים לי התואר והעבודה, החברות וההורים הנפלאים שיש לי, אם אין לי בעל ואין לי בית?! עד מתי אמשיך לעשות ליל שבת אצל אבאל'ה ואמאל'ה שאוכלים את הלב בגללי?!"
נעמי הסבה את עיניה למכונית שחלפה באיטיות לצידה. היו שם בני זוג שחייכו זה לזה ונראו מאושרים. הצער בנפשה גבר:
"ריבונו של עולם. לא נראה לי שבני הזוג האלה חושבים עליך או מתפללים אליך, או עושים לך איזה חשבון, והנה אתה דואג להם. תראה כמה הם מאושרים, ואילו אני, שמתאמצת לעשות את רצונך, חיה לבד בלי אהבה ובלי כלום. לא אכפת לי שתדאג להם, שיהיו בריאים, אבל תדאג גם לי..."
הפקק החל להשתחרר והיא לחצה על דוושת הגז. סערת נפשה גרמה לה לזנק מוקדם מדי - - -
ואז נשמע קול חבטה. היא התנגשה ברכב שלפניה. אוי ואבוי, תאונה!
נעמי עצרה את מכוניתה בצד הדרך והרגישה שהגיעה כעת לשפל המדרגה. הנה, התפללה לקדוש ברוך הוא מכל הלב על מציאת זיווגה, ובמקום להיוושע, הקב"ה עוד "זיכה" אותה בתאונה. רק זה חסר לה... לא היה לה חשק לצאת מהרכב. היא המשיכה למלמל ולבכות:
"מה אתה עושה לי, ריבונו של עולם, ביקשתי ממך חתן ואתה נותן לי במקומו תאונה?! אלה שלא מחזיקים ממך נוסעים בשלווה, ודווקא אני מסתבכת בתאונה?! ומי יודע עם מי הסתבכתי?"
בחור צעיר כבן שלושים, חובש כיפה, יצא מהרכב הנפגע וניגש אליה.
היא המשיכה למרר בבכי. בקושי הביטה בו. רחמיו של הבחור נכמרו עליה. הוא ניסה להרגיעה באומרו:
"הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. לא נורא. זו לא תאונה רצינית כל כך. את יכולה להירגע. ברוך השם, אין פגיעה כמעט. אנחנו רק צריכים להחליף כמה פרטים. את יודעת, בשביל הביטוח..."
נעמי החלה להתאושש מבכייה. היא פתחה את תא המסמכים והוציאה את תעודות הרכב. לאחר מכן יצאה החוצה. השניים ניצבו והחלו להחליף ביניהם פרטים, כולל מספרי טלפון. הבחור, ששמו שלומי, התגלה כבחור עדין ונעים הליכות.
איזה אדם נחמד! חשבה לעצמה, במקום להתנפל עלי כמו כל הנהגים האחרים, הוא עוד מרגיע אותי שלא קרה כלום והכול בסדר. הלוואי שהייתי נפגשת עם אחד כזה, אמרה בלבה. וחייכה לעצמה במרירות: השתגעת לגמרי?! להכיר חתן בתאונה?...
באותו ערב צלצל הפלאפון. שלומי היה על הקו. לבה החסיר פעימה. מה פתאום הוא מתקשר בערב?! מה כל כך בוער?! אחרי שתיקה קלה אמר לה את האמת, שהוא לא מתקשר בגלל הביטוח.
"כאשר ראיתי אותך בוכה ליד ההגה, זה מאוד נגע ללבי...", הודה.
נעמי לא הייתה מסוגלת להוציא הגה מפיה. אולי הבכי שלה לא היה לשווא...
"כמו שראית אני בחור דתי. מעולם לא העזתי להתקשר ישירות לבחורה כדי לבקש ממנה פגישה", אמר במבוכה, "אבל התאונה איתך לא יוצאת לי מהראש. את חושבת שזה בסדר?..."
הם קבעו להיפגש ולאחר זמן קצר הקימו בית בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
