ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
אחת הפרשיות עוסקת באיסור על עבודתו של כהן בעל מום במקדש. וז"ל הכתוב:
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו..." (ויקרא כ"א טז-יז).
להפתעתנו הפרשיה מסתיימת כך:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם כד).
התמיהה ברורה מדוע ציווי זה מופנה גם כלפי בני ישראל? לכאורה אין ציווי זה שייך אליהם כלל. כמו כן, צריך הסבר מדוע נקט הכתוב בביטוי: "וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"? הרי היה מספיק לכתוב "ואל בני ישראל"?
רש"י במקום מתרץ את שתי הקושיות וז"ל: "להזהיר בית דין על הכהנים". לדבריו, אכן האיסור מוטל על הכהנים בעלי המום שלא לשרת, אבל בית הדין הוא הממונה על אכיפת החוק. לכן הציווי מופנה אל "כל בני ישראל"= בית הדין, או בלשון המשנה- הסנהדרין, המייצגים את כלל ישראל. לכן, מסביר הרמב"ן, יש בסנהדרין הגדולה שבעים חברים המיצגים את כלל הדעות. וז"ל: "וצוה המספר הזה בשופטי ישראל, כי המספר הזה יכלול כל הדעות בהיותו כולל כל הכחות, ולא יפלא מהם כל דבר. וכן במתן תורה ושבעים מזקני ישראל (שמות כד א), כי ראוי במספר השלם הזה שישרה עליהם כבוד השכינה כאשר היא במחנה העליון" (במדבר י"א טז)
זו הסיבה כנראה, שבית הדין מכונה פעמים רבות במקרא "העדה".
הרמב"ן מוסיף על כך: "ואולי הטעם, מפני שאדם מכסה על מומיו, ואין הכהן חפץ בו להפסל מן העבודה כי בושת היא וכלימה, ועל כן יזהיר ב"ד בענין זה" (כ"ג מד).
לעומתם אבן עזרא וחזקוני מסבירים שאכן הציווי מופנה כלפי הישראלים.
לשיטת החזקוני משמעותו היא שלבני ישראל אסור להקריב שלמים באמצעות כהנים בעלי מום.
לפי אבן עזרא האיסור הוא על ישראלים בעלי מום לשחוט שלמים.
לפי שניהם לא ברור מדוע התורה מדגישה "וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" .
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק ב"משך חכמה", מחדש כדרכו, בהמשך לשיטת אבן עזרא כי ציווי זה איננו מתייחס להקרבה במשכן אלא להקרבה בבמה, בזמן שהבמות מותרות. העבודה בבמות כשרה בזר אבל מקריבים בעלי מום פסולים גם שם, כפי שמבואר בזבחים (קכ ע"א).
לפי פירושו של ה"משך חכמה" בדברי האבן עזרא ברור מדוע התורה מדגישה "וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כיון שהבמות כל ענינן הוא, שהן מצויות לכל, בכל מקום.
האיסור להקריב קרבנות בעלי מום, מנומק בספר מלאכי כך:
"וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ, אֵין רָע!? וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה, אֵין רָע!? הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ! הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ? אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת" ( א' ח),
טוען ה"משך חכמה" כי זהו גם ההסבר לפסול עבודתו של בעל מום.
כאן המקום לדון, האם זהו פסול בעצם, או שבעל מום כשר וההלכה שאיננו מקריב היא תוצאה של כבוד השכינה, שהרי בעל מום לא היה משרת לפני מלך בשר ודם.
עם התקדמות החברה האנושית, משפחות אינן מסתירות בנים או בנות בעלי מום ר"ל. ההפך הוא הנכון, המגמה החיובית היא לשלב את הנכים בחברה כמה שיותר ולהתאים כל מקום ציבורי מבחינת הנגישות גם לנכים. יש לעודד את בתי הכנסת, הישיבות והמדרשות הבונות מבנים לעשות כל מאמץ שהקהל בכללותו יוכל להיות שותף מלא בעבודת ד'. יש לשבח כל בית כנסת הבונה כבש המאפשר גם למוגבלים פיזית לעלות לתורה על אף הבמה המוגבהת. במקום בו הנכה מעוניין או חייב לגשת לפני התיבה, יש לאפשר לו גם זאת.
הנכם מוזמנים לעיין בתשובה הלכתית מפורטת שתצא לאור בכרך השביעי של שו"ת "במראה הבזק" (שיופיע בקרוב). התשובה מפורסמת גם בסוף עלון זה.
הבה נתפלל כי שאלה זו תעלה בקרוב על שולחן הפוסקים הלכה למעשה גם בעבודת ד' במקדש
ותמצא הדרך ההלכתית הראויה לשלב גם את הנכים בקיום המעשי של:
"והשב את העבודה לדביר ביתך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
