ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
עקרת בית שמחה
הרב יואל קטן שליט"א – ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון 'שלמה אומן'
התשובה לשאלה הכבדה שעליה נתבקשנו לתת את הדעת היא: גם וגם. הרי אין שום הגיון שאשה תכריח את עצמה להישאר בבית כל היום, כשעבודות הבית דורשות הרבה פחות השקעת זמן מאי-פעם, בזכות הטכנולוגיה המתפתחת, כאשר בנוסף לכך יש לרוב הנשים היום רצון לביטוי יכולות וכישרונות, וגם צורך לסייע משמעותית בפרנסת המשפחה בעיקר כשהבעל לומד או מלמד תורה.
מאידך קשה מאוד לרוב הנשים להיות 'סופרוומן' ולעבוד בכמה משרות מלאות – אשה, אמא ומפרנסת, ולפעמים גם חמות וסבתא, חברת מספר ועדות ומתנדבת בארגונים ובפרויקטים שונים... לכל אשה האופי שלה, הכוחות שלה (הפיסיים והנפשיים), האפשרויות שלה, הצרכים שלה ומערכות התמיכה שלה (הבעל, ההורים, הילדים הגדולים, חברות וכו'), ועל פי כל זה היא אמורה להגיע ל'סידור העבודה' האופטימלי בשבילה. אך בכל מקרה האמהוּת האיכותית היא עיקר העיקרים, ובחשבון הכללי אמור להיות לנקודה זו משקל מכריע.
לכן למעשה אין תשובה אחת שנכונה לכולן, וגם אין תשובה אחת שנכונה לכל אורך החיים – הרי אין להשוות את שנות גידול הילדים לשנים הרבות שבהן כבר אין ילדים קטנים בבית (למרות שגם הגדולים יושבים תמיד על הלב...). בדרך כלל המצב האידיאלי הוא שהאשה תעבוד במשרה חלקית, בה תוכל להשקיע בבית ובילדים וגם ליהנות ולהתפתח ולהתקדם בעבודה נוספת.
בסופו של דבר עקרת הבית היא עיקר הבית, והיא המובילה את האווירה ואת ההרגשה בבית. אנו מחנכים את ילדינו לִבנות משפחות גדולות וטובות, ומבחן התוצאה הוא בית מאורגן ושמח שטוב לחיות בו, אותו בונה אמא שטוב לה. ואידך פירושא הוא, זיל גמור, עם הרבה תפילה לסיעתא דשמיא.
עיקרו של בית
הרב מיכאל קאפח שליט"א, ראש אולפנת 'בני עקיבא' מירון
כאשר אנו באים לדון בשאלה המורכבת מהו מקומה של האישה היהודייה כאם וכרעיה, עלינו להבין את מהותה ואת תפקידה מאז ימות עולם, ונתייחס בעיקר לאמהות. ראשית ננסה להבין מהו ה'לכתחילה" על-פי פשט התורה. ונתייחס לכך ב"קצרת האומר".
כאשר המלאכים שואלים את אברהם אבינו (בראשית י"ח) "איה שרה אשתך"? אברהם משיב: "ויאמר הנה באוהל...", מביא רש"י את דברי חז"ל (בבא מציעא פ"ז): "יודעים היו מלכי השרת שרה אימנו היכן הייתה, אלא להודיע שצנועה הייתה כדי לחבבה על בעלה". הרשב"ם מרחיב ומשווה שאלה זאת לשאלה ששואל הקב"ה את האדם הראשון: "איכה"? אף שהוא ידע היכן הוא נמצא, וכן את בלעם, הקב"ה שואל: "מי האנשים האלה עמך", וכי הקב"ה איננו יודע? במילים אחרות: מדובר בשאלה רטורית ומכוונת, שהתשובה מובנת מאליה. אך התשובה אינה טכנית בלבד על מקום המצאה, אלא השאלה מכוונת את הקורא למסר הנובע ממנה: אישה צנועה מקומה באוהל-בבית. כיוצא בכך, כאשר אברהם ושרה מגיעים למצרים, אומר אברהם לשרה: "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את" (בראשית י"ב). רש"י מביא מדרש אגדה: "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם".
אף שיש דעות אחרות, אין ספק שדרש זה הוא בעצם הסבר הפשט! וזהו בדיוק המסר. פנימיותה של האישה היא מהותה. ההצטנעות והחיבור אל הפנימיות מהווה בעצם את הבסיס של אישיותה.
אליעזר עבד אברהם מחפש אישה ליצחק, כאשר מכל תכונות האישה הוא מתמקד במידת החסד. מדוע? הרי לאישה תכונות רבות, ומדוע הוא מתמקד דווקא בתכונה זו? לכאורה זו לא תכונה המייחדת דווקא את האישה? אלא שדווקא כאשר האישה עסוקה כל-כולה בהווייתו של הבית, בהקמת יסודותיו, בגידול הילדים ובחינוכם, בדרבונם ללימוד תורה, בסיוע לבעל בבניית קומתו התורנית והרוחנית, ובטיפול בצרכי הבית היומיומיים, הרי שבמעשיה אלה היא בונה במו ידיה את תכונות הייסוד שלה, שבבסיסם ניצבת תכונת החסד המונחית על-ידי רצונו של ריבונו של עולם, יוצר האדם, שבחכמתו ייחד לאיש את תכונותיו וייעודיו, ולאישה את התפקידים ההולמים את תכונותיה וכך הגבר והאישה משלימים האחד את רעהו.
על הפסוק: "וירא ה' כי שנואה לאה ורחל עקרה", נאמר במדרש (בראשית רבה ע"א): "אמר ר' יצחק: רחל הייתה עיקרו של הבית. תניא רבי שמעון בר יוחאי, לפי שכל הדברים תלויין ברחל, לפיכך נקראו ישראל על שמה "רחל מבכה על בניה". ופירוש 'מתנות כהונה' על המדרש מבאר כי התוספת "ורחל עקרה" לכאורה מיותרת, ומכאן שהתורה רצתה להדגיש את תפקידיה של רחל הן במובן של עיקרו של הבית-עקרת הבית, והן לגבי מקומה בקרב האמהות וכלפי עם ישראל.
היוצא מכל הנ"ל שאין ספק כי לכתחילה, ועל פי רוח התורה, הפקיד יוצר האדם את האישה על הבית ע"פ מה שאמרו חז"ל: " ביתו זו אשתו". עם זאת, אין ספק כי אישה יכולה לשלב בזמנה הפנוי (אם יש כזה...) סיוע בפרנסת הבית לצד תפקידה החשוב והמרכזי בבית, ובמפורש - לא במקומו. אומנם בימינו, שאלת יציאת האישה מהבית אינה מדד של צניעות אלא מדד של יכולת, אך בכל זאת, כאשר הבעל והאישה מגשימים את ייעודם המקורי הרי שהבית הופך להיות מעין "מקדש מעט". וזוהי הדרך האמיתית של אמותינו הקדושות והטהורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
