ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. מבוא - תערובת של בשר חטאת עם בשר עולה , האם ניתן להקטיר הכל?
למה לא - "כל שממנו לאישים". למה כן - "האיסור דווקא כשמקריב "לריח ניחוח", אך לא לעצים.
ב. שתי הגרסאות של המחלוקת:
A. המשנה - האם במקרה של בשר חטאת ועולה, מותר להעלות את בשר החטאת כעצים - רבנן - לא, ר"א - כן .
מקור המחלוקת -
האיסור של "כל שממנו" מ"...לא תקטירו ממנו אישה לה'". ופסוק אח"כ - "...ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח " - זה מלמד שדבש מותר אם אינו לריח ניחוח (לשם הקטרה), והמחלוקת אם היתר זה מתייחס גם לאיסור "כל שממנו" (לר"א - כן, לרבנן - לא - כי כתוב "אותם").
B. ברייתא - לפי כולם יש את ההיתר לשם עצים בפסול של "כל שממנו" (-רמה א ).
אך בפסולים אחרים:
ברובע ונרבע (-רמה ג )- לפי כולם אין היתר. המחלוקת בתערובת עם פסול בעלת מום (-רמה ב ) - לר"א- מקטיר ולרבנן לא.
בשלב הראשון - מבינים שר"א מתיר במום (רמה ב ) בגלל ההיתר של עצים .
אך קשה - למה ר"א לא מתיר גם ברמה ג?
בשלב השני - ר"א מתיר רק ברמה א מסברת העצים, וברמה ב מתיר מסיבה אחרת [1. כי כבר עלה על המזבח (וכר"ע. אך נדחה - למה צריך תערובת בשביל להתיר?). 2. לימוד שבעל מום מותר בתערובת - "מום בם" (ורבנן - מכאן שבהמה לא נדחית כשהמום עבר, ור"א - זה מ"בהם")].
ומה שאמר בגלל העצים - שאל על רבנן למה לא מתירים גם ברמה ב לשם עצים. והתשובה - כי רמה ב (וכש"כ ג) - הקרבן מאוס .
לסיכום -
לפי כולם היתר העצים רק ברמה א (כי רמה ב-ג מאוסים). ברמה ב ר"א מתיר בגלל התערובת ורבנן חולקים.
ג. המשנה הבאה - האם יש היתר "תולין"?
בהנחה שברמה ב' (בע"מ) אסור להעלות (כדעת המשנה הקודמת). אם בדיעבד העלה אחד -
לר"א - יעלה את השאר (-"תולין") ולרבנן לא.
ר' אלעזר מגביל את תולין - דווקא בזוגות .
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













