ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"הגדולה העליונה של האדם, המתעלה מעל כל גודל ונשגב, היא ההסתגלות לשמוע בקול ה'. לא לחדש מעצמו, לא להעמיד חזון, לא להתחזק בעצמיות הכוחות המוגבלים אשר לאדם ולכל נוצר, כי אם לקבל. ומשה אדון הנביאים, העניו שבכל האדם אשר על פני האדמה, הוא בא אל העליוניות הזאת, אשר סיגלתו לה הענווה 'הגדולה מכולן' " (עולת ראיה ב' עמ' קנט).
כך כותב מרן הרב זצ"ל בביאורו למשנה הפותחת את פרקי אבות.
המחשבה הרגילה היא שהאדם נמדד בחכמתו, בכושר היצירה שבו ובחידושים שהוא מחדש על פני האדמה. בתרבות של ימינו השתיקה, השמיעה וההקשבה מתפרשות כחידלון, כמי שאין לו עצמיות משלו.
משה לא היה פרשן של התורה ולא חדשן ויוצר במובן הזה. משה "בסך הכל" קיבל את התורה והעביר אותה הלאה. בתורה ובחז"ל מספרים לנו מספר פעמים שמשה נשאל על הלכות התורה ולא ידע להשיב. הוא חזר לנותן התורה כדי לקבל אישור לדברי אחרים כמו פנחס, בנות צלפחד ועוד.
אבל רק משה נמצא ראוי לקבל את התורה. מדוע? כי הוא ידע לקבל דברים כמו שהם. בדרך כלל אדם השומע דברים מאחר קולט אותם דרך הכלים המוגבלים והמצומצמים שלו. הוא מפרש את מה שהוא שומע על פי נטיות לבו והבנת שכלו. אלא, שכל אדם באשר הוא אדם יש בו מוגבלויות. יהיה החכם ביותר, יהיה החזק ביותר, הכל בעירבון מוגבל לכוחות האנושיים.
כדי לקבל ולהבין באמת מה מתכוון האומר לומר, צריך להשתחרר מהמוגבלות הפרטית. צריך להיות בעל יכולת להתמזג עם האומר. כדי לקבל תורת אלקים כמו שהיא, צריך להתעלות מעל העולם החומרי ולהתמזג במובן מה עם האלוקות. משה היה "איש האלקים". הוא היה בעל ענווה כזה, שביטל כל רצון פרטי וכל הבנה הנובעת מהכוחות האנושיים בפני דבר ה'.
בנבואת משה "לא נתערבבה כל-דהו ממחשך הגבלה אנושית ויצורית, כי אם כולה דבר ה' " (שם).
"אי אפשר להשיג השגה ברורה כי אם על ידי ענווה" (מידות הראיה). נקודת המבט האנושית היא מעורפלת ונמוכה. כמה יכול האדם לחשוב ולהשיג? כמה יכול השכל האנושי לדעת דברים בוודאות?
אין בהירות אמיתית ללא ענווה, ללא התבטלות בפני הבורא, התבטלות שכולה התעלות והתרוממות האדם למדרגה עליונה המדלגת מעל לקומה האנושית הנמוכה.
היכולת לקבל את התורה כפי שהיא ולקרוא נכון את המציאות, היא רק אם אתה מסוגל לכוון את העין האנושית לעין האלקית.
אחרי שאדם קונה את מידת ההקשבה - יש ערך ומקום לחידושים האישיים שלו. "על ידי ההרגל הטוב, של הקשבת קול ה' בכל דבר, מתגלה אליו קול ה' גם בשכל, ואז דווקא בשכל ימצא את ההתגלות האלקית האמיתית. וכל מה שיוסיף חקירה והתפלספות יוסיף קדושת אמונה ודבקות, והערת רוח הקודש" (אורות הקודש חלק א' עמ' רסח).
מכאן נבין את דברי חז"ל "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אין כוונת חז"ל לענין טכני בלבד, בו מי שאומר דבר מה מקדים ומכריז כי הדברים נאמרו על ידי פלוני אלמוני, אלא כוונתם לומר כי מי שמגיע למדרגה כזו, בה הוא יכול לקבל את דברי האומר כפי שהם ולהעבירם בדיוק כפי כוונת האומר - הוא במדרגת משה רבנו. מדרגה בה הוא מזיז הצידה את אישיותו הפרטית ומסוגל להיות בבחינת "מקבל".
כל זה נלמד מאסתר המלכה: "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". אסתר היתה במדרגת מקבל. היא קיבלה את הגזירה האלקית ומילאה שליחות למען עם ישראל, מתוך ביטול מוחלט של אישיותה הפרטית ורצונותיה כבת ישראל. המוכנות להינשא למלך אחשוורוש ולגשת אליו תוך כדי סיכון חייה מלמדת על מידת הענווה וההקשבה שהיתה באסתר. כך מסביר המהר"ל: "ומה שאמר שהיתה אסתר בינונית כמו ההדס שהוא בינוני, לא גדול ולא קטן, כי ה' נתן חן אל אסתר, לכך היתה בינונית, כי הדבר שהוא במיצוע הוא יפה אל הכל ... כי הבינוני שייך אל הכל " (אור חדש עמ' קיג). היכולת להיות יפה אל הכל ושייך אל הכל, תלויה במידת יכולת ההתבטלות של האדם מגשמיותו ופרטיותו.
הגאולה היא השתחררות מכבלי החומר והפרטיות, זמן בו אנו מתחברים לקול ה' שבכל דבר ודבר. בכדי להיות ראויים לתקופה זו ואף לזכות להיות שותפים בהבאת הגאולה, יש לקנות את מידת הקבלה - היא מידת הענווה. מידה המאפשרת לנו להיות שייכים אל הכל ולא להצטמצם ולהיות מוגבלים ושייכים רק לחלק מהמציאות האלקית.
נתאמץ נא להתחבר למידת משה ואסתר ולזכות ליום בו ה' אחד ושמו אחד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








