ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"עגל הזהב" שאליו עבדו בני-ישראל, מעלה את שאלת היחס לכסף וצבירת הרכוש בתפיסת היהדות.
ברכה או עבודה זרה?
הרב שלמה אישון שליט"א, ראש מכון 'כתר' - כלכלה על פי התורה, ורב שכונה ברעננה
בהסבר הדיבר: "לא יהיה לך אלהים אחרים", כותב בעל העקידה: "ויש בכלל זה, העבודה זרה הגדולה, המצויה היום בעולם מציאות חזקה. והיא: התכוננות כל המחשבות והעסקים לקיבוץ הממון והצלחת הנכסים, שהמה להם האלוהים האדירים, אשר עליהם הם נשענים, ובאמונתם הם נסמכים, ועל קדושת שמם הם מכחישים אלוק ממעל ועוזבים את תורתו ומניחים אותה עגונה ועלובה בקרן זוית, וזוהי גופה של עבודה זרה ועיקרה".
על פי המדרש, גלו בני גד וראובן תחילה מפני החשיבות המוגזמת שיחסו לממון: "וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם, וישבו להם חוץ לארץ ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים".
מאידך אומרים חז"ל: "אין הנבואה שורה אלא חכם, גיבור ועשיר ובעל קומה". ואף שהרמב"ם באר ש"עשיר" כאן הכוונה לבעל מידת ההסתפקות במועט, דחה זאת הר"ן בדרשותיו ובאר את הדברים כפשוטם: כדי שהנביא יוכל למלא כראוי את תפקידו הרוחני עליו להיות גם עשיר. מי שתלוי כלכלית באחרים יקשה עליו מאוד להיות מוכיח בשער. מי שנתפס בחברה כאדם חלש לא יוכל להיות מנהיג רוחני של העם.
המקורות הללו אינם סותרים. כאשר העושר הופך למטרה - הרי הוא כעין עבודה זרה. כאשר העושר הינו אמצעי להשפעה חיובית - הרי הוא ברכה.
מביאי הביכורים לירושלים היו מוליכים לפניהם שור שקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. השור מבטא את כח העבודה. "ורב תבואות בכח שור". קרניו של השור מצופות זהב להורות שאל העושר תביא בדרך ישרה רק העבודה, העמל והיגיעה (עין איה מסכת ביכורים).
העטרה של זית בראשו של השור רומזת לחכמה, שהרי שמן הזית שימש להאיר את המנורה, ו"הרוצה שיחכים ידרים - סימן לדבר מנורה בדרום". עטרה זו נועדה ללמדנו כי מגמת העבודה והעושר צריכה להיות הארת העולם באור החכמה והדעת.
כמו העניות, גם העשירות היא ניסיון, כדברי הרמב"ן (שמות כ'): "שאין לך בריה שאין הקב"ה מנסה אותה, העשיר מנסה אותו אם תהיה ידו פתוחה לעניים, העני מנסה אותו אם יוכל לקבל יסורין".
משזכה אדם לעושר, עליו להתפלל לקב"ה שיעמוד בניסיון וינצל את עושרו להוספת צדקה וחסד והשפעה רוחנית.
להרבות עושר כדי להטיב
הרב שמואל יניב שליט"א, מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
אלוקים ברא את האדם עם רצון להתקדם ולהתגדל מתוך עוצמה גדולה. רצון זה גורם לעיתים לרעה, לקנאה, למלחמות, לשנאה, לחוסר נחת ולחיים שהם רדיפה אחרי הבל, וקושי לעשות כל דבר שהוא טוב מפאת הקמצנות. אדם שחי חיים כאלה, חייו הופכים להיות רדיפה והתמכרות של "אוהב כסף לא ישבע כסף" שאין לו נחת ממאומה.
אז מה הייתה כוונת הבורא שברא את האדם עם תכונות כאלה ורצון לצבור עוד ועוד? מבאר בעל ה'סולם', שהקב"ה רוצה שלאדם יהיה רצון לצבור רכוש רב, ומתוך-כך יוכל לעשות הרבה למען הזולת ולנהוג כמנהגו של בורא העולם, כדברי חז"ל: מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום. אבל אם אין לו ממון איך יוכל לסייע לזולת, ובמה יוכל להשפיע רוב ברכה וטובה לעולם?!
העניות מנוונת. אמרו חז"ל: "עני חשוב כמת", ולכן הדרך הראויה היא שאדם יבקש שיהיה לו הרבה בכדי שיוכל להרבות אהבה, צמיחה ושמחה. וכשהוא נותן לאחר הרי הוא מתרפא משנאה, קנאה ועין הרע, מתמלא חדווה והכול פורח בגללו. ובזה הוא שותף מלא לבורא.
נמצא שהממון הוא כמו כל אחד מהדברים הטובים שיש בעולם, ומי ששוכח מה מטרתו הרי הוא מוכה באותו דבר שהוא טוב, והופך אותו למוטב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
