ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
נכון להיום, באנו להיות תלמידים של הרב הגדול הגאון רבנו ראש הישיבה הרב דוב ליאור. סִפְּרו לנו שמורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל היה שר בשמחת התורה: דוב "לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף" (תהלים קיט, עב).
חז"ל הגדירו שגדולתם של תלמידי חכמים נמדדת 'בחכמה ובמניין', ויש מהראשונים שכתבו ש'מניין' הכוונה למניין התלמידים. נמצא שזה סדר הדדי כזה, הרב מְגַדֵּל את התלמידים, התלמידים מתגדלים מהרב ומגדלים את הרב 'ומתלמידי יותר מכולם' (תענית ז.).
ראוי להבין: כל מה שהולך ונעשה לנגד עינינו הוא סדרה של בירורים לעניינה של תורה. הקב"ה מעביר אותנו בירורים על גבי בירורים על מנת שיהיה מבורר קודם כל בתוכנו פנימה, ואנחנו מאמינים שמתוך בתי המדרש ומתוך ההתעוררות הפנימית דברים הולכים ונבנים בכלל ישראל.
המאור הגדול שהאיר לנו את המשנה הסדורה של עניינה של תורה במדינה, כהמשך ממרן הרב זצ"ל, היה כמובן מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל שחווה את תקומתה של המדינה והאיר את עניינה מתוך התורה.
כיון שאנו נמצאים ימים ספורים אחרי מועד עלייתו לגנזי מרומים של רבנו הגדול הרב צבי יהודה זצ"ל, והחודש אנחנו נכנסים לשנת השלושים להעלותו מעימנו, אני ממליץ לכולנו, לרבנן ותלמידהון, לנצל את החודש הזה, את הימים האלה, ואת כל השנה הקרובה – להידבק בו יותר ויותר, ולהכתיב לעצמנו עיון וההעמקה בתורה המפוארה, שידעה להרכיב את הדברים זה על גבי זה, וזה בתוך זה ולשזור משזרת נפלאה של משניות הגאולה, המורכבות והמסובכות – וע"י כך יתבררו בעז"ה הדברים.
וכבודה של תורה שלשמה אנו מתכנסים עכשיו עמדה בראש מעייניו של רבנו.
ואלו דבריו 1 בכינוס לכבודה של הרבנות הראשית, לעומת ניסיון להצר את צעדיה:
"הרבנות הראשית לישראל נקראה במלא תפארתו של קדוש השם והארת נשמתה של תקומת ישראל ותחייתה בדבר קדשו. לפיכך צריך שיאמר מכאן ברור בכל התוקף והעוז והאומץ כי דווקא מתוך כל מלוא אמונתנו ודבקותנו בעניין האלהי של מדינת ישראל וממשלת ישראל, מתוך ידיעתנו והכרתנו הנאמנה בראיית אמת את יד ד' הנטויה עלינו בהופעת הקץ המגולה כדברי חכמינו זכרונם לברכה: 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא' (יחזקאל לו, ח; סנהדרין צח.) בשכלולו של יישוב הארץ וקיבוץ בניה שבי הגלויות לתוכה, לתפארת תקומתה של האומה הישראלית ורבונותה הממשלתית בארץ חייה,"
בשיעור, בלימוד, צריך ללמוד פה כל מילה. כרגע, הרושם הכללי של הדברים מאוד ברור:
"דוקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על ביצרונה ושכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל."
הלב והנשמה של תקומת מדינת ישראל, בפקודת דבר ד', היא התורה, ונושאיה – תלמידי חכמים מורי הוראה בישראל.
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה"
אלו הם דברי אמת, יסוד בתורה הגואלת –
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית, אל התורה; מתוך הנשמה של תורת ד' רבון העולמים יוצר האדם ודורותיו ונותן התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, אנו באים אל כל סידור חיי הגוף הלאומי שלנו בכל אופניהם וצדיהם; מתוך נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ע"פ שמואל א טו, כט), אנו באים אל כל מערכות ממשלתיותנו וצבאיותנו, בכל סדרי חיינו הלאומיים, הזמניים, לכל גווניהם וארחיהם כלם.
לפיכך, מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה ניתנה, מתוך כל עוזה והדרה של מלכות התורה, הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה, אשר בה יתן ד' עוז לעמו ויברך את עמו בשלום (ע"פ תהלים כט, יא), – מתוך כך יאמר ברור: כפיה לסידור ענייני הרבנות הראשית " –
לענייני תורה בישראל –
"מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה דעת תורה לא תקום ולא תהיה!"
אלה דברי אמונה יסודיים עליהם צריך לגדל תלמידים. המאמר הזה ויתר המאמרים של הרב צבי יהודה, את כל תורת הרב המורכבת והמשוכללת בשכלול הופעת הקומה הנשגבה שאנו עסוקים בה, קומת תקומת גאולת ישראל מתוך מדינתה על ידי קיבוץ גלויותיה, על ידי ריבוי של תורה, של תלמידים, כל זה צריך להילמד בבית המדרש.
הרב צבי יהודה מוסיף דברים שגם מי שלא מבין במושגים פנימיים עליונים: עד כמה יש כאן נשמה
שמתחילה מכוחה של תורה ומגיעה ומחָיה את כל מרחבי החיים לכל סידוריהם – גם מי שלא נמצאים שם חייבים להסכים לדברים הפשוטים הללו, שגם להם יש מקום: בשיעור, בלימוד, צריך ללמוד פה כל מילה. כרגע, הרושם הכללי של הדברים מאוד ברור:
"דוקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על ביצרונה ושכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל."
הלב והנשמה של תקומת מדינת ישראל, בפקודת דבר ד', היא התורה, ונושאיה – תלמידי חכמים מורי הוראה בישראל.
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה"
אלו הם דברי אמת, יסוד בתורה הגואלת –
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית, אל התורה; מתוך הנשמה של תורת ד' רבון העולמים יוצר האדם ודורותיו ונותן התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, אנו באים אל כל סידור חיי הגוף הלאומי שלנו בכל אופניהם וצדיהם; מתוך נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ע"פ שמואל א טו, כט), אנו באים אל כל מערכות ממשלתיותנו וצבאיותנו, בכל סדרי חיינו הלאומיים, הזמניים, לכל גווניהם וארחיהם כלם.
לפיכך, מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה ניתנה, מתוך כל עוזה והדרה של מלכות התורה, הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה, אשר בה יתן ד' עוז לעמו ויברך את עמו בשלום (ע"פ תהלים כט, יא), – מתוך כך יאמר ברור: כפיה לסידור ענייני הרבנות הראשית " –
לענייני תורה בישראל –
"מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה דעת תורה לא תקום ולא תהיה!"
אלה דברי אמונה יסודיים עליהם צריך לגדל תלמידים. המאמר הזה ויתר המאמרים של הרב צבי יהודה, את כל תורת הרב המורכבת והמשוכללת בשכלול הופעת הקומה הנשגבה שאנו עסוקים בה, קומת תקומת גאולת ישראל מתוך מדינתה על ידי קיבוץ גלויותיה, על ידי ריבוי של תורה, של תלמידים, כל זה צריך להילמד בבית המדרש.
הרב צבי יהודה מוסיף דברים שגם מי שלא מבין במושגים פנימיים עליונים: עד כמה יש כאן נשמה
"ישרות יש לדרוש, הגינות, הגינות תרבותית, הגינות אנושית וישראלית כלפי מוסד הנהגתה הראשית של תורת ישראל ודבר נצחו בארץ חייו."
ומסכם הרב צבי יהודה:
"ומתוך כנוס צדיקים זה של מלכות התורה – ב"ה שזכינו לו, ברוך חכם הרזים, 'חשיביתו כששים ריבוא' (ברכות נח:), בכוחם ושליחותם של רבותינו גדולי הדורות ברוח ד' אשר עלינו, רבונו של עולם נותן התורה לעם סגולתו, המרחף פה באולם, ישמע מתוכנו לא קול חלושה, לא קול קינים והגה, לא קול ענות, אלא קול גבורה, עוז והדר, ואין עוז אלא תורה, ואין עצה אלא תורה, לחסן קדושת ישראל ואורייתא..."
במקביל, מורה רבנו גם לנו, ת"ח, את המוטל עלינו – להיות גדולים באמונת עיתנו ובשום אופן לא להיות קטנים:
"נתרומם ונאמץ כולנו, בגבורת קדש ועז שלום, שלום של תורה ותפארת מלכותה, למדת צדיקים המאמינים ורואים את יד ד' נותן התורה בונה ירושלים ומקבץ נדחי ישראל. מתוך כך, יהי נעם ד' עלינו להגדיל תורה ולהאדיר תקפה, ויראו גם כל עמי הארץ אשר בתוכנו את קדוש השם הגדול הנקרא על עמו ועל נחלתו, ויקֻיַם בנו: ואשיבה שפטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, ויקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה (ע"פ ישעיה א, כו), ונזכה לגאולה שלמה ואמיתית בב"א".
הדברים האלה שהיו נכונים בזמן שרבנו כתב אותם, נכונים היום וביתר תגבור לפי שכלול וריבוי של ישיבות ותלמידים שגדלים לאורם. ואנו בטוחים, בעז"ה, שמתוך עמל של תורה ומתוך התגדלות בתורה של תלמידים, ושל רבנים שיאירו להם את הדרך – ודאי שדברי הרב צבי יהודה על חוסן קדושת ישראל ואורייתא ילכו ויתרוממו ובעז"ה נזכה לילך מחיל אל חיל עד אשר נֵראה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן (ע"פ תהלים פד, ח).
^ 1.'לקיומה של הרבנות הראשית (דברים בכינוס הגדול של מאות רבני ישראל ט"ו בכסלו תשכ"א)', לנת"י, ח"א (עמ' שיט במהד' בית אל); ההדגשות במקור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
