ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
המשך מקור לאיסורי עבודת הקרבנות בחוץ
א. העלאה במוקטרי חוץ (=שחוטי חוץ)
רב כהנא – וע ליהם תאמר, תנא דבי רי"ש–ו אליהם תאמר,
רי"ח – גזירה שווה "הבאה" – משחיטה להקטרה.
קושית רב ביבי – למה לא מוגדר ככרת נפרד (=37 כריתות). קשיא. להסביר
(א שליש)
ב. זריקה ושחיטת עוף
סדר הסוגיא
המחלוקת הבסיסית,
A. מה רי"ש יעשה עם הלימוד של ר"ע, ומאיפה ר"ע ילמד אותם דינים.
B. מה ר"ע יעשה עם הלימוד של רי"ש, ומאיפה ר"Hש ילמד את אותם דינים.
טבלת הדינים
| זריקה | לחלק | שאינו חייב על החסר | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה | גזירה שווה לנדרים |
רי"ש | דם יחשב... דם שפך. | או זבח | לא יביאנו + לעשות אותו (מוקטרי פנים וחוץ) | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
|
ר"ע | "או זבח" (בהעלאה). | לא יביאנו. | לעשות אותו – פטור במוקטרי חוץ. | דם יחשב | "או אשר ישחט". | זה הדבר |
טבלת הלימודים
| דם יחשב | או זבח | לא יביאנו | לעשות אותו | או אשר ישחט | זה הדבר |
רי"ש | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ | שלא חייב על חסר – במוקטרי פנים | שחיטת עוף | שחיטה ולא מליקה |
ר"ע | שחיטת עוף | זריקה | לחלק | שלא חייב על חסר – במוקטרי חוץ. | שחיטה ולא מליקה |
|
(א 3-)
ג. (משנה קיב) קמיצה וקבלת הדם – פטור.
A. מנלן? פשוט אין סיבה לחייב.
B. לכאורה יש סיבה לחייב
בניין אב משותף משחיטה (חמורה שנפסלת שלא לאוכלין בפסח) + זריקה (חמורה – שזר חייב מיתה, משא"כ קמיצה וקבלה).
דחייה – לא ניתן לעשות בניין אב
כי אם כן ניתן ללמוד גם זריקה - משחיטה (חומרא בפסח) + הקטרה (יש במנחה).
אלא שנכתב בזריקה, ללמד שלא עושים בניין אב.
(ב 6+)
ד. כמה פעולות בהעלם אחד
a. שחט וזרק
לרי"ש – חייב 1 - כי נלמד מאותה פרשייה (דם שפך – בשחיטה)
לר"ע – ר' אבהו - 2 (נלמד מפרשיית העלאה) , אביי – 1 (שם תעשה – כל שאר העשיות יחד (שחיטה וזריקה).
b. זרק והעלה
לרי"ש – 2 (נלמד מפרשיית השחיטה)
ר"ע – ר' אבהו – 1 (אותה פרשייה), אביי – 2 (התורה חילקה – שם תעלה שם תעשה).
c. שחט + זרק +העלה – חייב 2 לפי כולם
לרי"ש – שחיטה וזריקה – 1, העלאה 1.
לר"ע – שחיטה – 1, זריקה והעלאה 1.
ולא אומרים שיש לחלק בין זריקה להעלאה בגל ה"שם שם", כי אז נחבר את הזריקה לשחיטה).
ה. מה נחשב "חוץ"?
A. בפסוקים (ויקרא יז)– "ג אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה . ד וְאֶל- פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ...".
B. אם היה רק "חוץ למחנה" – חוץ לג' מחנות, לכן כתוב במחנה.
אם היה רק "במחנה" – אפילו בעזרה בדרום/צפון, לכן כתוב חוץ למחנה – דווקא מקום שלא ניתן להקריב שם א"פ.
C. שוחט על גג ההיכל
עולא – חייב (אפילו שזה בעזרה) – כיוון שלא ניתן להקריב שם. חוץ = מקום בו לא ניתן להקריב. כמו הברייתא .
רבא – פטור ("ואל פתח אוהל מועד לא הביאו" – שהרי הביאו לפתח (הביאו לעזרה) – חוץ = חוץ לחלל העזרה .
[ וקשה – למה צריך "במחנה" ו"חוץ למחנה", אפשר ללמוד הכל מ"פתח אוהל מועד".
תשובה: לחייב גם כשחלק מהבהמה בפנים (גופה בפנים וצווארה בחוץ. פשיטא. צווארה בפנים וגופה בחוץ). וכיוון שכבר כתוב, צריך גם "מחוץ למחנה", שלא נחייב דרום/צפון].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
