ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. האם מותר להשאיר את המכונה פועלת בשבתות וימים טובים?
אם חלילה קנו אנשים בשבת האם מותר ליהנות מהכסף?
במידה ואסור מה הדין אם נתערב כסף זה עם שאר הכסף?
ב. האם מותר להפעיל את המכונה בימי צומות ותענית מאחר וישנם הפטורים מלהתענות בהם כגון חולים וקטנים?
ג. במידה ונמצא כסף בתוך תא ה'עודף' - האם הוא שייך לבעל המכונה כדין "חצר" או שמא 'הרי אלו של מוצאו'?
ד. מצוי הדבר שלקוחות טוענים ששילמו כסף במכונה, ולא קבלו מוצר בתמורה. האם על בעל המכונה להאמינם, או שמא "המוציא מחברו עליו הראיה"?
ה. במידה ואדם הכניס כסף עבור מוצר אחד שמוצג במכונה, ויצאו לו שני מוצרים - האם עליו להשיב לבעל המכונה את המוצר הנוסף?
ו. במידה והמכונה הוציאה עודף יותר מהראוי, האם קיים בו חיוב השבה, או שמא יש להניח שהמטבעות נתקעו מקונה קודם שכבר נתייאש מהם, ו'הרי אלו שלו'?
תשובה:
מכונה אוטומטית בשבת
באשר להפעלת מכונות אוטומטיות בשבת יש לדון משלושה צדדים:
האחד: עשיית "מקח וממכר" בשבת.
לכאורה ישנה בעיה בהפעלה כזו, מאחר ובפעולתה נמצא חפץ של יהודי עובד ביום שבת!
אולם בדברי הגמ' (שבת י"ח ע"א) מבואר ש"אין אדם מצווה על שביתת כליו ביום השבת", ונמצא אם-כן שבזה שהמכונה 'עובדת' בשבת אין איסור.
השני: איסור "לפני עיוור לא תתן מכשול" .
קיים חילוק בין מקום שרובם יהודים לבין מקום שרובם גויים. זו לשון הגרש"ז אויערבך (שולחן שלמה סימן ש"ו, עמוד תק"ו):
"במקום שיש רק גויים שיכולים להשתמש - מותר להניח המכונה פועלת בשבת. אך היכן שיש יהודים העלולים להשתמש - אסור להשאיר המכונה פועלת בשבת, משום שאף שאין אדם מצווה על שביתת כליו, מכל מקום הרי נותן מכשול לפני בני אדם שיבואו להשתמש בו".
לאחר מכן הוסיף וכתב, "ולפי זה נראה שמעיקר הדין מותר גם אם המשתמשים הם יהודים, כי יש לתלות שלא ישתמשו בשבת אלא סמוך לשבת לפניה או במוצ"ש, ומסתבר שמותר אף שהמתקן הוא שלו".
מדבריו נראה שבמקום שברור שישתמשו במכונה ביום השבת אין להתיר להפעילה אז, ובאמת שכך הורה הגרש"ז לגבי מכונות שתיה בבתי חולים, שמאחר וברור שייהנו מהם אף בשבת אם יפעלו אז – שיש לאסור את הפעלתם בשבתות וימים טובים.
השלישי: איסור הנאה מ"שכר שבת".
בדין זה מצינו שלש דיעות מרכזיות:
(1) בספר "יסודי ישורון" (מערכת ערב שבת עמוד לח) הביא דעת "רבים מן הפוסקים" שכתבו להתיר במקום שרוב העיר נוכרים באופן שיפקיר את המכונה בערב שבת, ויכוון שלא לזכות במעות שבתוכה עד מוצאי השבת.
(2) בספר "שבט הלוי" (חלק ה' סימן כ"ח) וכן שו"ת "גבעת הלבונה" (מובא ביסודי ישורון שם) כתבו שיש לאסור הפעלת המכונה משום "שכר שבת".
(3) הגרש"ז אויערבך (שם) כתב "ואין גם לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם עבור המצרכים". כוונת הרב ש'שכר שבת' שאסרו חז"ל הוא עבור מלאכה שעשה בשבת, אולם "החזר הוצאות" אינו בכלל זה.
דין מטבעות שנתערבו
לאותם הסוברים שיש בזה משום "שכר שבת" - מטבעות של שבת שאולי נתערבו במטבעות אחרים ואינם ניכרים בפני עצמם - מותרים, והיינו משום שאין אפשרות לדעת האם נכנס כסף בשבת, וכן אי-אפשר לזהותו בפני-עצמו.
ובאופן שבידו לברר האם נכנס כסף בשבת, יהיה עליו לברר את שיעורו ויהא אסור עליו להשתמש בו, ויש לייעץ לו ליתנו לצדקה.
א. ימי צום
בימי תענית אין איסור של מקח וממכר או של שכר אסור, וכמו-כן יש לתלות שיש הפטורים מן התענית שהאכילה והשתיה מותרת עבורם, ובזה הדבר מותר לכתחילה 1 .
ב. כסף אבוד במכונה
כשנמצא סכום כסף בתא ה'עודף' שבמכונה מותר למוצאו לקחתו לעצמו. ואף שבמושכל ראשון היה נראה לאסור, שכן סביר להניח שכסף זה יצא מן המכונה ואם כן הרי הוא של בעליה, אולם בהשקפה שנייה נראה שדבר זה נידון כ'בלאי מצוי' במכונה שמוציאה מפעם לפעם כסף או מוצר בחינם, ועוד, שפעמים רבות מציאות אלו נלקחות ע"י העוברים ושבים, ובפשטות יש לומר שבעל המכונה מתייאש מראש מאותו ממון, ומותר למוצאו לקחתו.
יסוד להיתר זה נמצא בתחילת פרק שני של מסכת בבא-מציעא, שם מדובר על פירות אילן שדרכם ליפול, ואומרת הגמרא שמאחר ועוברי דרכים רגילים לקחתם - מתייאשים מהם הבעלים מראש, ומותר למוצאם לקחתם 2 .
אולם יש לציין ש"לפנים משורת הדין" ראוי להשיב את האבידה לבעל המכונה, כדין חפץ שבעליו מתייאשים ממנו (שו"ע חו"מ סי' רנ"ט סעיף ה').
אמנם אם המכונה נמצאת במוסד תורני כ'ישיבה' וכיוצא-בזה שהאנשים המצויים בו זהירים באיסור גזל - אין בעל המכונה מתייאש, וממילא חובה להשיב לו את ממונו האובד (סימן רנ"ט סעיף ג').
הדברים אמורים לגבי ממון שאבד לבעל המכונה. אולם כאשר הממון שייך לאחד הלקוחות שהשתמשו במכונה קודם לכן – אין בעל המכונה זוכה בו מדין "חצר", מאחר והמכונה נידונת כ "חצר שאינה משתמרת".
ג. תביעת לקוח מבעל המכונה
לקוח שבא בטענה ששילם כסף במכונה ולא קבל בתמורתו את המוצר המבוקש: על פי מידע שקבלתי מבעל מכונה כזו הובהר לי שניתן לברר את מהימנות הטענה.
והנה מאחר וניתן לברר את טענתו - על בעל המכונה לעשות כן. אם כי אינו חייב לבוא מיד, שהרי אינו צריך להוציא על השבתו יותר מדמי המוצר עצמו! אולם בפעם הבאה שיבוא לחדש את מלאי המכונה יהא עליו לבדוק את מהימנות הטענה, ובמידה ויימצא שאמת נתקע בה כסף על חינם – יהא עליו להשיבו לבעליו.
אמנם, במידה ותבעוהו שלושה אנשים בטענה שכספם נתקע במכונה, וכשבדק מצא שם רק מטבע אחד - אינו חייב להחזיר להם, והדין הוא שאותו המטבע 'יהא מונח בידו עד שיבוא אליהו'.
מציאת כסף עודף במכונה ע"י בעליה
באופן שבעל המכונה מצא מטבע תקוע בתוכה ויש שטוענים לבעלותו - הכסף הנמצא בה נידון כאבידה שיש בה סימן "מקום", ועל-כן במידה ויש טוען אחד עליו - יש להשיבו לו. אולם כאשר כמה אנשים טוענים לבעלותו, הממון נידון כ"אבידה שיש בה סימן ובאו שנים ונתנו סימנה" – שדינו "יהא מונח עד שיבוא אליהו" (סימן רס"ז סעיף ח').
[נראה שאין לחוש לרמאי שיתבע בחינם ויאמר שכספו נתקע במכונה וזאת בהסתמך על-כך שבודאי ארע כן לאדם אחר. והיינו משום שבסברא לא נראה שיטרחו רמאים כולי האי בכדי שאולי ירוויחו מספר פרוטות בכך.
להיפך; זה שממונו נתקע הוא זה שבדרך כלל תובע את הבעלים להחזירם לו, ויש להאמינו על-כך, ולהחשיב את טענתו כטענת "ברי" כנגד טענת "שמא" (של בעל המכונה), [ואין לומר שדינה כ"ברי גרוע"], ועל בעל המכונה לשלמו על-מנת לצאת ידי חובה בדיני שמים, כמבואר בחו"מ סי' ע"ה ס"ט].
מובן שעל בעל המכונה לכתוב את פרטיו על-גבי המכונה לצורך בירורים והחזרים כספיים.
^ 1.הערת הגר"א נבנצל: בדרך כלל הקונה בתענית הוא אינו שומר תו"מ, וישנה סיבה נוספת להקל, שעדיף שיקנה אוכל כשר מאשר יאכל בביתו אוכל שאינו כשר.
^ 2.אין לומר שאין הייאוש מועיל לדבר שברשותו, משום שבדברי הקצוה"ח (סי' רנ"ט ס"ק א') מבואר להדיא שמועיל ייאוש אף באופן זה. ואף לדברי בעל "נתיבות המשפט" שחלק על דבריו (שם ס"ק א'), לא דיבר אלא בחפץ העומד במקום שמשתמר בו בצורה סבירה, מה שאין כן בנידון דידן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









