ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. האם מותר להשאיר את המכונה פועלת בשבתות וימים טובים?
אם חלילה קנו אנשים בשבת האם מותר ליהנות מהכסף?
במידה ואסור מה הדין אם נתערב כסף זה עם שאר הכסף?
ב. האם מותר להפעיל את המכונה בימי צומות ותענית מאחר וישנם הפטורים מלהתענות בהם כגון חולים וקטנים?
ג. במידה ונמצא כסף בתוך תא ה'עודף' - האם הוא שייך לבעל המכונה כדין "חצר" או שמא 'הרי אלו של מוצאו'?
ד. מצוי הדבר שלקוחות טוענים ששילמו כסף במכונה, ולא קבלו מוצר בתמורה. האם על בעל המכונה להאמינם, או שמא "המוציא מחברו עליו הראיה"?
ה. במידה ואדם הכניס כסף עבור מוצר אחד שמוצג במכונה, ויצאו לו שני מוצרים - האם עליו להשיב לבעל המכונה את המוצר הנוסף?
ו. במידה והמכונה הוציאה עודף יותר מהראוי, האם קיים בו חיוב השבה, או שמא יש להניח שהמטבעות נתקעו מקונה קודם שכבר נתייאש מהם, ו'הרי אלו שלו'?
תשובה:
מכונה אוטומטית בשבת
באשר להפעלת מכונות אוטומטיות בשבת יש לדון משלושה צדדים:
האחד: עשיית "מקח וממכר" בשבת.
לכאורה ישנה בעיה בהפעלה כזו, מאחר ובפעולתה נמצא חפץ של יהודי עובד ביום שבת!
אולם בדברי הגמ' (שבת י"ח ע"א) מבואר ש"אין אדם מצווה על שביתת כליו ביום השבת", ונמצא אם-כן שבזה שהמכונה 'עובדת' בשבת אין איסור.
השני: איסור "לפני עיוור לא תתן מכשול" .
קיים חילוק בין מקום שרובם יהודים לבין מקום שרובם גויים. זו לשון הגרש"ז אויערבך (שולחן שלמה סימן ש"ו, עמוד תק"ו):
"במקום שיש רק גויים שיכולים להשתמש - מותר להניח המכונה פועלת בשבת. אך היכן שיש יהודים העלולים להשתמש - אסור להשאיר המכונה פועלת בשבת, משום שאף שאין אדם מצווה על שביתת כליו, מכל מקום הרי נותן מכשול לפני בני אדם שיבואו להשתמש בו".
לאחר מכן הוסיף וכתב, "ולפי זה נראה שמעיקר הדין מותר גם אם המשתמשים הם יהודים, כי יש לתלות שלא ישתמשו בשבת אלא סמוך לשבת לפניה או במוצ"ש, ומסתבר שמותר אף שהמתקן הוא שלו".
מדבריו נראה שבמקום שברור שישתמשו במכונה ביום השבת אין להתיר להפעילה אז, ובאמת שכך הורה הגרש"ז לגבי מכונות שתיה בבתי חולים, שמאחר וברור שייהנו מהם אף בשבת אם יפעלו אז – שיש לאסור את הפעלתם בשבתות וימים טובים.
השלישי: איסור הנאה מ"שכר שבת".
בדין זה מצינו שלש דיעות מרכזיות:
(1) בספר "יסודי ישורון" (מערכת ערב שבת עמוד לח) הביא דעת "רבים מן הפוסקים" שכתבו להתיר במקום שרוב העיר נוכרים באופן שיפקיר את המכונה בערב שבת, ויכוון שלא לזכות במעות שבתוכה עד מוצאי השבת.
(2) בספר "שבט הלוי" (חלק ה' סימן כ"ח) וכן שו"ת "גבעת הלבונה" (מובא ביסודי ישורון שם) כתבו שיש לאסור הפעלת המכונה משום "שכר שבת".
(3) הגרש"ז אויערבך (שם) כתב "ואין גם לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם עבור המצרכים". כוונת הרב ש'שכר שבת' שאסרו חז"ל הוא עבור מלאכה שעשה בשבת, אולם "החזר הוצאות" אינו בכלל זה.
דין מטבעות שנתערבו
לאותם הסוברים שיש בזה משום "שכר שבת" - מטבעות של שבת שאולי נתערבו במטבעות אחרים ואינם ניכרים בפני עצמם - מותרים, והיינו משום שאין אפשרות לדעת האם נכנס כסף בשבת, וכן אי-אפשר לזהותו בפני-עצמו.
ובאופן שבידו לברר האם נכנס כסף בשבת, יהיה עליו לברר את שיעורו ויהא אסור עליו להשתמש בו, ויש לייעץ לו ליתנו לצדקה.
א. ימי צום
בימי תענית אין איסור של מקח וממכר או של שכר אסור, וכמו-כן יש לתלות שיש הפטורים מן התענית שהאכילה והשתיה מותרת עבורם, ובזה הדבר מותר לכתחילה 1 .
ב. כסף אבוד במכונה
כשנמצא סכום כסף בתא ה'עודף' שבמכונה מותר למוצאו לקחתו לעצמו. ואף שבמושכל ראשון היה נראה לאסור, שכן סביר להניח שכסף זה יצא מן המכונה ואם כן הרי הוא של בעליה, אולם בהשקפה שנייה נראה שדבר זה נידון כ'בלאי מצוי' במכונה שמוציאה מפעם לפעם כסף או מוצר בחינם, ועוד, שפעמים רבות מציאות אלו נלקחות ע"י העוברים ושבים, ובפשטות יש לומר שבעל המכונה מתייאש מראש מאותו ממון, ומותר למוצאו לקחתו.
יסוד להיתר זה נמצא בתחילת פרק שני של מסכת בבא-מציעא, שם מדובר על פירות אילן שדרכם ליפול, ואומרת הגמרא שמאחר ועוברי דרכים רגילים לקחתם - מתייאשים מהם הבעלים מראש, ומותר למוצאם לקחתם 2 .
אולם יש לציין ש"לפנים משורת הדין" ראוי להשיב את האבידה לבעל המכונה, כדין חפץ שבעליו מתייאשים ממנו (שו"ע חו"מ סי' רנ"ט סעיף ה').
אמנם אם המכונה נמצאת במוסד תורני כ'ישיבה' וכיוצא-בזה שהאנשים המצויים בו זהירים באיסור גזל - אין בעל המכונה מתייאש, וממילא חובה להשיב לו את ממונו האובד (סימן רנ"ט סעיף ג').
הדברים אמורים לגבי ממון שאבד לבעל המכונה. אולם כאשר הממון שייך לאחד הלקוחות שהשתמשו במכונה קודם לכן – אין בעל המכונה זוכה בו מדין "חצר", מאחר והמכונה נידונת כ "חצר שאינה משתמרת".
ג. תביעת לקוח מבעל המכונה
לקוח שבא בטענה ששילם כסף במכונה ולא קבל בתמורתו את המוצר המבוקש: על פי מידע שקבלתי מבעל מכונה כזו הובהר לי שניתן לברר את מהימנות הטענה.
והנה מאחר וניתן לברר את טענתו - על בעל המכונה לעשות כן. אם כי אינו חייב לבוא מיד, שהרי אינו צריך להוציא על השבתו יותר מדמי המוצר עצמו! אולם בפעם הבאה שיבוא לחדש את מלאי המכונה יהא עליו לבדוק את מהימנות הטענה, ובמידה ויימצא שאמת נתקע בה כסף על חינם – יהא עליו להשיבו לבעליו.
אמנם, במידה ותבעוהו שלושה אנשים בטענה שכספם נתקע במכונה, וכשבדק מצא שם רק מטבע אחד - אינו חייב להחזיר להם, והדין הוא שאותו המטבע 'יהא מונח בידו עד שיבוא אליהו'.
מציאת כסף עודף במכונה ע"י בעליה
באופן שבעל המכונה מצא מטבע תקוע בתוכה ויש שטוענים לבעלותו - הכסף הנמצא בה נידון כאבידה שיש בה סימן "מקום", ועל-כן במידה ויש טוען אחד עליו - יש להשיבו לו. אולם כאשר כמה אנשים טוענים לבעלותו, הממון נידון כ"אבידה שיש בה סימן ובאו שנים ונתנו סימנה" – שדינו "יהא מונח עד שיבוא אליהו" (סימן רס"ז סעיף ח').
[נראה שאין לחוש לרמאי שיתבע בחינם ויאמר שכספו נתקע במכונה וזאת בהסתמך על-כך שבודאי ארע כן לאדם אחר. והיינו משום שבסברא לא נראה שיטרחו רמאים כולי האי בכדי שאולי ירוויחו מספר פרוטות בכך.
להיפך; זה שממונו נתקע הוא זה שבדרך כלל תובע את הבעלים להחזירם לו, ויש להאמינו על-כך, ולהחשיב את טענתו כטענת "ברי" כנגד טענת "שמא" (של בעל המכונה), [ואין לומר שדינה כ"ברי גרוע"], ועל בעל המכונה לשלמו על-מנת לצאת ידי חובה בדיני שמים, כמבואר בחו"מ סי' ע"ה ס"ט].
מובן שעל בעל המכונה לכתוב את פרטיו על-גבי המכונה לצורך בירורים והחזרים כספיים.
^ 1.הערת הגר"א נבנצל: בדרך כלל הקונה בתענית הוא אינו שומר תו"מ, וישנה סיבה נוספת להקל, שעדיף שיקנה אוכל כשר מאשר יאכל בביתו אוכל שאינו כשר.
^ 2.אין לומר שאין הייאוש מועיל לדבר שברשותו, משום שבדברי הקצוה"ח (סי' רנ"ט ס"ק א') מבואר להדיא שמועיל ייאוש אף באופן זה. ואף לדברי בעל "נתיבות המשפט" שחלק על דבריו (שם ס"ק א'), לא דיבר אלא בחפץ העומד במקום שמשתמר בו בצורה סבירה, מה שאין כן בנידון דידן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
