ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
היום רובנו ודאי נסתפק בשלום שנמצא אי-שם באמצע, בין שתי ההגדרות האלה למונח שלום. הסוגיה הזאת שאנחנו ניצבים בפניה, ההגדרה של השלום שאנחנו מייחלים לו, היא עניין חשוב. השעיה זמנית של האלימות נגד היהודים ונגד המדינה היהודית תתקבל בברכה אמנם, אבל השעיה כזאת בוודאי איננה השלום שאנחנו מבקשים. אנחנו רוצים שלום מתמשך וקבוע שייתן לנו תחושת ביטחון שתאפשר לנו לישון בלילה בשלווה ידיעה שאנחנו מוגנים. אך אם הפסקה זמנית של פעולות האיבה - ושוב, מצב כזה תמיד רצוי - היא רק הקדמה למלחמה תוקפנית וקטלנית עוד יותר, אם זאת רק טקטיקה זמנית ולא שינוי אסטרטגי לטווח הארוך, אזי שלום כוזב כזה הוא בעצם התקפה ומסוכן מעצם מהותו.
די להיזכר בשביתת הנשק בין בעלות הברית לגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה כדי לראות את ההשפעות הקטלניות של שלום כוזב כזה. מקץ 20 שנה כמעט המיטה אותה שביתת נשק על האנושות את האסון של מלחמת העולם השנייה. אותן 70 שנה - כמעט של שלום - ששררו באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה מבוססות על כך שהעם הגרמני הבין שגרמניה נחרבה במלחמת העולם השנייה ושעתידה טמון כעת רק בשיתוף פעולה עם שאר אירופה ולא בתוקפנות כלפיה.
כל זמן שהשלום, אפילו בהגדרה המינימליסטית שלו, איננו מטרה של העולם הערבי ביחס לישראל וליהדות העולם בכלל, כל משא ומתן, הצעה, תוכנית, יוזמת חילופי שטחים וכדומה יהיו חסרי כל משמעות במהותם. הגדרת השלום המינימליסטית שמקובלת על רוב רובו של העם היושב בישראל אינה הגדרה של גבולות, למרות דברי אובמה ונתניהו, אלא הגדרה שמכילה הסכמה הדדית לחיות ולתת לצד השני לחיות. מזמן ויתרנו על האפשרות של הגשמה מיידית של חזון השלום של ישעיהו באמצעים טבעיים עוד בימי חיינו כאן, במזרח התיכון. עם זאת, אנחנו חוששים מאוד לקבל שקט זמני ומטריד, שנקטע בכל פעם במעשי אלימות נגד יהודים שהם יותר מאקראיים, כיעד הרצוי של המדיניות שלנו ושל הממשלה שלנו. כל זמן שאין הכרה בזכות הבסיסית שלנו להתקיים כמדינה חופשית ועצמאית במולדתנו, קשה להאמין שיכול להתקיים פה מצב של "חיה ותן לחיות".
כל זמן שההגדרה המינימליסטית הזאת לשלום לא תתקיים כאן, ולוּ רק משום כך, יהיה זה מעשה איוולת לעשות עוד ויתורים על שטחים כדי להשיג שלום מדומה שאין לו הגדרה מוצקה. אני יודע שאין אלה חדשות רצויות לאלה מאתנו שבאמת עורגים לשלום שהוא לפחות "חיה ותן לחיות", אך עלינו להבין שאשליות הן דבר מסוכן מאוד להמשך קיומנו בעתיד. עדיפה מציאות לא ודאית אך מדויקת על פני קריאה ורודה, דמיונית ולא מציאותית של המצב, קריאה שמורכבת בעיקר ממשאלות לב.
לפי המסורת היהודית, המילה העברית "שלום" היא גם אחת משמותיו של הקב"ה. זאת משום ששלום מעיד על שלמות, על אחדות שרק האל מסוגל להשיג. במובן זה, שלום איננו רק היעדר מלחמה או אלימות, גם אם זה חיוני וחשוב ביותר, אלא גם סמל לקיום אנושי שבו בני אדם יכולים לאפשר לאחרים להתקיים בלי איום או צורך בהסתגלות. השלום הזה מתייחס לחזון שבו חברה של "חיה ותן לחיות" היא הנורמה בהתנהגות של בני אדם ובמדיניות של חברות. שלום כזה מאפשר לקבוע יעד משותף של התנהגות הגונה ביחס לבני אדם ובעבודת האל. כפי שהנביאים לימדו אותנו, כל עם בא בשם אלוהיו, אבל עם ישראל בא בשם ה' צבאות.
אנחנו רחוקים מאוד מהשגת היעד הזה ומהשגת השלום כרגע. אך במחשבה היהודית המסורתית אנחנו למדים שאנשים נשפטים לא רק לפי מעשיהם, לפי מה שהם כרגע, אלא גם לפי מה שהם שואפים להיות, לפי המטרות שלהם בחיים. מי ייתן ועושה השלום במרומיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
