ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו'".
אמרו במדרש (רבה ב): מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן (משלי, כח, כג).
"מוכיח", זה משה. "אדם", אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא), "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם." הוכיחן להביאם אחריו, לפיכך "חן ימצא", שנאמר (שמות לג, יז), "וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי". "מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן", זה בלעם שהחליק בלשונו לישראל בברכות שהרבה להם וגבה לבם ונפלו בשטים עשרים וארבעה אלף. ועל זה נאמר (משלי כז, ו), "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", כי כל מה שהיו ישראל מרבים לחטוא היה משה מרבה להוכיחם ומתפלל עליהם עד שהיו מתרצין אצל הקדוש ברוך הוא והיו מוצאין חן בעיניו.
ולכאורה לא מובן, מדוע מייחס המדרש, את מציאת החן של משה רבינו לפני הקדוש ברוך הוא, להיות משה רבינו מוכיח עם ישראל, בעוד מעלותיו של משה רבינו מרובות מאוד, וכושרו להוכיח את ישראל הינה רק אחת מהן.
אמנם מציאת החן משמעה השראת השכינה, שזה לשונו של רבינו בחיי פרשת כי תשא (שמות לג, יג):
"והנה משה רבינו אחר שלמד סדרי תפילה ותחנונים השתחוה אל העובר על פניו וביקש מלפניו שילך תמיד בקרבם, הוא שנאמר, אם נא מצאתי חן בעיניך במדת הדין, ילך נא הוא השכינה, וכו', שביקש שיהיה הענין כן תמיד מכאן ואילך שתלך השכינה בקרבם בכל מקום שיהיו. וכו'." ע"כ.
ומכוח השראת השכינה יש נבואה. וכבר לימדונו חכמים (סנהדרין יא, א) ששכינה שורה על האדם לא בזכות מעשיו המעולים, כי אם בזכות הכלל כולו. שכך אמרו על הלל הזקן, שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך. זה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו (שמות לב, ז), "לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים" פרש"י: "רד מגדולתך, לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם. וכו'". ע"כ. ללמדך כי גדלותו האישית של החסיד והעניו אינה מספיקה כדי שיהיה נביא, כי גילוי שכינה בעולם, שהקדוש ברוך הוא מדבר עם אדם, נובע מכלל האומה, שהם התפרטות הכוחות הקיימים בבריאה, וכולם משועבדים לבורא, וכך מתגדל ומתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולמו.
משה רבינו שכוחותיו כולם משועבדים לה' וכל רצונו שימלא מלכות שדי בכל העולם, משפיע על ישראל להתעלות מחסרונותיהם ולמלא רצון הקדוש ברוך הוא. לעומת בלעם שרואה את הכוח הגנוז בישראל, ואינו מביא את ישראל לעמול כדי להחליש את יצרם הרע, שנוטה לחומריות, ולכן הפסוק אומר, מוכיח אדם אדם מלשון אדמה שהוא חומרי שנוטה לריחוק מרוחניות, ויש לסייעו לעלות לדרך הנכונה, ומאידך בקלות אפשר להדיחו. אילמלי מעלותיו של משה רבינו, גם התוכחה שהיה מוכיח את ישראל לא היתה פועלת את מלוא תוקפה, כי היו אומרים לו, עד שאתה מוכיח אותנו, קשוט את עצמך. אך כיון שתוכחתו של משה רבינו יוצאת מלב טהור, היו ישראל מתפעלין ממנה ומתרצין לפני הקדוש ברוך הוא.
אכן המדרש מוסיף, היה משה מרבה להוכיחם ומתפלל עליהם שאין די בזה שהחוטא שב מחטאו אלא יש להרבות תפילה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא שיקבל את התשובה וישפיע שפע רב על ישראל. וכך אמנם זכה משה, שעל ידי מציאת החן שלו לפני הקדוש ברוך הוא, נתגלה לו סוד שלש עשרה מידות הרחמים שאינן חוזרות ריקם כאשר מבקשים בהם לפני ה'. מעתה מובן, שכוח ההוכחה שהיה למשה רבינו נבע מכל גדולתו. משה השפיע על ישראל לקרבם לעבודת ה' הטהורה, מפני שהוא עצמו היה שלם במעשיו. לפיכך מצא חן לפני ה' להשרות שכינתו יתברך עליו הן בגילוי התורה לעַם והן בגילוי התפילה הנכונה שאינה חוזרת ריקם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
