ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
שחיטה בכלי תלוש/מחובר
א. המשנה - השוחט במגל יד, בצור ובקנה – שחיטתו כשרה .
למה רק בדיעבד?
A. במגל יד – שמא ישחט בצד המשונן.
B. בצור ובקנה – מדובר במחובר .
שבזה – ( א ) רב כהנא: רבי – פסול, ר' חייא – מכשיר.
המקור בפסוקים
רבי – ויקח את המאכלת – תלוש.
ר' חייא (לרב) – המקור לא טוב, כי אולי אברהם דאג למאכלת משום זריזותו למצווה.
ב. מי סובר שזה בדיעבד:
a. ר' חייא – בדיעבד (="מכשיר")
[מקשים מברייתא (ב) – שמתירה לכתחילה ? כמי היא?
אלא – באמת ר' חייא מכשיר לכתחילה (ורק נחלקו בדברי רב כהנא בדיעבד – להודיעך כוחו דרבי)].
b. רבי סובר בדיעבד ,
[ויש לחלק – מחובר מעיקרו – פסול, תלוש שחיברו – דיעבד (משנתנו).
המקור לחלוקה – ברייתא (ג) שמחלקת בין סכין שחיברה לקרקע/מוכני – שכשירה בדיעבד, לבין עץ או אבן בולטים – שפסולה].
(ומה ר' חייא סובר במחובר מעיקרו? בתוס' – מתיר לכתחילה)
ג. תלוש ולבסוף חיברו - בתחומים נוספים ובשחיטה
רבא –
1. בע"ז – נחשב תלוש (לכן משתחווה לביתו – אסרו, למרות שמשתחווה להר – לא אסרו).
2. בזרעים – מחלוקת תנאים -
[כדי להכשיר מאכל לקבל טומאה צריך רצון בנפילת המים – או – על האוכל, או – על דבר אחר תלוש ומשם הגיע לאוכל. אם אותו דבר תלוש ולבסוף חובר – תלוי האם נחשב כמחובר או לא.]
אם רצה בנפילת מים על כותל שמחובר לקרקע -
יש בזה סתירה במשנה (מכשירין ד), כששם קערה על הכותל -
ברישא – רוצה שהמים יכנסו לקערה (להדיחה) – מכשיר, משמע שלכותל עצמו – לא .
בסיפא – משתמש בקערה כדי שלא יגיעו לכותל - לא מכשיר, משמע שאם רוצה לכותל – כן מכשיר.
אלא –
ר' אלעזר (ורבא) - זאת מחלוקת תנאים .
רב פפא – בכותל בניין – כן, בכותל מערה – לא.
3. בשחיטה
ת"ש – הברייתא לגבי מוכני (ג) (א,B, b, סוף טו:) –
a. מהסיפא – אם אבן יוצאת מעצמה – שוחט.
כרגע מבינים שזה תלוש שחיברו – וכשר.
דחייה – זה מחובר מעיקרו (כותל מערה), כמו קנה שיוצא מהקרקע. b . מהאמצע - נעץ סכין בכותל ושחט – כשר.
דחייה – שלא מבטלו בכותל (מתכוון לקחתו).
c . מהרישא – במחובר לקרקע – כשירה.
דחייה – אולי רק מתייחס למקרה כמו סכין שלא מבטלו.
ד. בסכין מחוברת - סכין למטה ובהמה למעלה
סתירה -
לעיל בברייתא ( ב ) (טו: - א,B,a) – מותר ,
רב ענן-שמואל – אסור .
תשובות , הברייתא -
1. רב זביד - התכוונה רק למקרה של תלוש.
2. רב פפא - בעוף מותר בכ"מ.
ה. שחיטה במוכני (סכין על גלגל) -
קשה – מקודם (ג) – כשירה, ואילו בברייתא אחרת (ד) – פסולה.
תשובה – הפסול הוא כשאינו בא מכוח האדם (משנה לא.), ולכן:
1. אם מסתובב מכוח האדם – כשירה, מכוח המים – פסולה.
2. בשניהם מכוח המים. אלא ש: כוח ראשון (שהאדם פתח פתח) – כשירה, כוח שני – פסולה.
(וכן מצינו ברוצח שפתח מים על חברו והטביעו – שחייב רק במים שבאו מכוח ראשון).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
