ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כט: שורה 6 – ל. מתחת לאמצע)
ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף או רק בסוף
המחלוקת
השאלה היא האם אפשר שתחילת השחיטה מוגדרת כ"שחיטה" –
ר"ל – לבסוף,
רי"ח – מתחילה ועד סוף.
א. נפקא מינה -
פסולים – עולת העוף למטה
חיובים – שחוטי חוץ
חלות – טומאה בהתעסקות עם פרה אדומה
ב. מה נחשב "תחילת השחיטה"
דווקא שלב שאין לו משמעות עצמאית, כמו - מיעוט סימנים.[1]
אבל - אם להתחלה יש משמעות עצמאית – לפי כולם מתייחסים גם להתחלה.
למשל - בעולת העוף עשה סימן אחד למטה וסימן שני למעלה – שלפי כולם ההתחלה פוסלת (וכן בגוי ששחט סימן ראשון).
אבל – אם שחט סימן ראשון בחוץ - יש מחלוקת האם נחלקו –
רבא – כמו מיעוט סימנים (שנחלקו בזה),
רב יוסף – כמו סימן למטה – שלכו"ע מתייחסים אליו.
(כט: באמצע)
ג. קושיות לכאן ולכאן
A. מהמשנה בפרה
פרה (ד,ד) – כל העוסקים בפרה אדומה נטמאים.
אם הפרה נפסלה:
אם נפסלה בשחיטה (רש"י – התנבלה) – אין כאן פרה כלל וכולם טהורים (גם מי שהתעסק לפני הפסול).
אם נפסלה בהזאת הדם – יש כאן פרה (עד הפסול), ומי שהתעסק עד הפסול טמא, ומי שאח"כ טהור.
1. ר' זירא – ראיה לר"ל שה"שחיטה" רק בסוף
כי אם ניתן לחלק את השחיטה לשלבים, ניתן לטמא את מי שהתעסק גם במקרה הראשון שנפסלה בשחיטה – שהרי התעסק עם "שחיטת פרה".
דחיית רבא - השלב הראשון נחשב שחיטה, רק אם בסוף השחיטה אכן הושלמה, אך כאן למפרע אין שחיטה כלל.
2. רבא – ראיה לרי"ח שהשחיטה גם מההתחלה
אם יש שחיטה רק בסוף, המשנה יכלה לחלק בין טמאים ללא טמאים גם בפרה שלא קרה בה פסול, אלא ש:
1. שחטו שני אנשים – הראשון יהיה טהור,
(לרבנן, אך לר' אלעזר בר' שמעון יש איסור על שניים לשחוט (אמנם בדיעבד כשר) ולכן לא סביר שהמשנה תחלק כך).
2. אחד ששחט והחליף בגדיו, שהראשונים יהיו טהורים.
דחייה – אכן ניתן היה לחלק כך, אך המשנה רצתה לעסוק רק בפרה שנפסלה.
(ל. 6+)
B. משחיטת פסח בחול המועד – ששחיטה רק בסוף (משנה פסחים סג.)
הקדמות:
איסור שחיטת פסח על חמץ – גם לכל קרבן כשר ששוחט במהלך החג.
פסח בחול המועד: לשמו – פסול, שלא לשמו – שלמים,
ממילא:
שחט פסח על חמץ בחוה"מ -
לשמו – פטור, שלא לשמו – חייב.
ומדייקים – סתמא=לשמו (ופטור), מכאן שפסח צריך עקירה (מח' בזבחים עג:).
ודחו בני החבורה – כאן מדובר שהתחייב בפסח שני, ולכן הפסח עדיין ראוי וצריך עקירה, אך אם לא ראוי לפסח שני – אז סתמא שלא לשמה (וכשר כשלמים).
ולענייננו – אם ישנה לשחיטה גם בהתחלה – נפסל לגמרי כבר בהתחלה,
אבל – אם רק בסוף, בהתחלה לא נפסל אבל נדחה מפסח שני (=עקירה), ואז סתמא שלא לשמה וצריך להיות כשר (וחייב על חמץ).
תשובת אביי – עדיין ראוי לפסח שני (דמיו) ולכן אין כאן עקירה עד הסוף.
[1][1] לגבי סימן אחד בבהמה – לא ברור האם זה נחשב "תחילה" כמו מיעוט סימנים, או שלפי כולם יש לו משמעות.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















