ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- תורת ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אנחנו התכנסנו למחות לא רק על חילולה של התורה וכבודה, אלא על חילול נשמתה של מדינתנו, מדינת ישראל. כי רבנים, ת"ח, אנשי התורה והאמונה, הם נשמתה של מדינת ישראל. כל ניסיון לפגוע בכבודם, בתפקידם, במשימתם ושליחותם להנחיל תורה לישראל, לא ירתיעו אותם מלמלא שליחותם. הלוא שליחות זו מחייבת להביא את דבר ה' לעם ישראל; דבר ה' זו הלכה, דבר ה' של גאולה, דבר ה' של ארץ ישראל, דבר ה' של עם ישראל. שליחות זו היונקת ממתן תורה בסיני מוכרחה להמשך, ותימשך עד סוף כל הדורות.
אני רוצה לקרוא לפניכם, מורי ורבותי, מכתב, קריאה, שקרא מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל לפני כשלושים וחמש שנה, 1 כשעצרו את הרב לווינגר, שיהיה בריא וחזק בע"ה לאורך ימים טובים ושנים, והעמידו אותו לדין על פעילותו למען התיישבות בארץ ישראל.
בקשתי רשות מהרב ליאור שבמקום שכתוב 'הרב לוינגר' תחשבו על הרב ליאור.
"למען כבוד ישראל.
ההעמדה לדין ממשלתי, את יקירנו מכובדנו פאר ישראל ובונה מדינתה ויישובה, הרב ר' משה לווינגר שליט"א, אינה אלא דקירה בגבה של מדינתנו, שעלה בדעתו ובידו המרושעת של איזה מטורף שונא ישראל, והצליח לחרפתנו לבלבל כדי-כך את המטפלים בזה.
הבושה והכלימה, לפוגעים ברוממות כבודו של תלמיד-חכם נעלה ונשגב זה, המוסר נפשו על קוממיותנו הרוחנית והמדינית, ובונה קרית-ארבע בתבונה ובתוקף קידוש-ד' על עמו ונחלתו כולה.
התהילה והתפארת למכונן קרית-ארבע ויישובה וזכותו הגדולה והקיימת לעד בדברי ימי תקומתנו בחסדי צור ישענו וגואלנו, ב"ה.
ייבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון ומתקוממי דבר ד'. וכולנו עינינו תחזינה עין בעין בשוב ד' וחזרת שכינתו לציון ברחמים בכל גבורת תפארתו.
בצפית ראיית הישועה השלמה. בברכת זמן חרותנו."
ההעמדה לדין ממשלתי, את יקירנו מכובדנו פאר ישראל ובונה מדינתה ויישובה, הרב ר' משה לווינגר שליט"א, אינה אלא דקירה בגבה של מדינתנו, שעלה בדעתו ובידו המרושעת של איזה מטורף שונא ישראל, והצליח לחרפתנו לבלבל כדי-כך את המטפלים בזה.
הבושה והכלימה, לפוגעים ברוממות כבודו של תלמיד-חכם נעלה ונשגב זה, המוסר נפשו על קוממיותנו הרוחנית והמדינית, ובונה קרית-ארבע בתבונה ובתוקף קידוש-ד' על עמו ונחלתו כולה.
התהילה והתפארת למכונן קרית-ארבע ויישובה וזכותו הגדולה והקיימת לעד בדברי ימי תקומתנו בחסדי צור ישענו וגואלנו, ב"ה.
ייבושו ויסוגו אחור כל שונאי ציון ומתקוממי דבר ד'. וכולנו עינינו תחזינה עין בעין בשוב ד' וחזרת שכינתו לציון ברחמים בכל גבורת תפארתו.
בצפית ראיית הישועה השלמה. בברכת זמן חרותנו."
מה שנעשה בתקופה האחרונה ע"י אנשי הפרקליטות של מדינת ישראל, הביטויים החריפים נגד הרב ליאור ועמיתיו, המיועדות להרתיע אותם מלהביע דעתם, דעת של אמונה, תורה והלכה בכל ענייני חיינו, אינם אלא דברי רשעות, ואינם ראויים להשמע.
האמת של דברי תורה ואמונה, הנאמנים למדינתנו, להגנתה, לבנינה, לגאולתה ולרוממות קרנה, אמת זו תתגבר ותבטל את כל דברי ההבל והעוול שנשמעו נגד הרב ליאור.
האחראים לפגיעה, יצטרכו לתקן את יחסם לרבנים ולשליחותם בעם ישראל. אני קורא למנהיגינו האחראים לניהול עינייני המדינה, להסיר את הכתם הזה, של חילול ה', מסדר יומה של המדינה, ישובה, תקומתה וגאולתה.
כמובן גדולי התורה והאמונה, ת"ח אמיתיים, ימשיכו במסירות בעבודת הקודש לפקוח את עיני הציבור לדרכה של תורת הגאולה, מתוך דאגה לתקומתה ורוממות קרנה של א"י לעיני כל הגויים. ואנו אנשי תורה הנאמנים למדינה, נמשיך כולנו ביחד בע"ה לשאת ברמה את דבר ה' לעמו וארצו.
וידעו כל אלה שחשבו בחוסר דעת שאפשר לעצור ת"ח גדול הנאמן ומסור למדינה – שאם חלילה ינסו לעשות את המעשה הנפשע הזה יצטרכו לעצור מאות ואלפים מאיתנו יחד. ונדע כולנו שיש תורה בישראל וישנם נושאי התורה בישראל, שימשיכו להאיר את חיינו באורה של גאולה עד הגיענו לרוממות כבודה של תורה וקידוש ה', בבניין בית מקדשינו בב"א.
^ 1.תוך 'עצרת חיזוק ומחאה על ביזוי כבוד התורה', ברחובה של עיר, ד' אדר א' תשע"א.
מט"ז ניסן תשל"ו, נדפס בחוברת 'ממורשת הצב"י', עמ' טז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
