ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אכן אדם חכם, ורוב האנשים בעולם חושבים בסתר ליבם כמוהו, אך יש בפתגם זה נקודה אחת שהאופן שבו נבין אותה תקבע – האם נשתייך לאנשים הגדולים הללו או שמא נשתרך הרחק מאחור.
רוב העולם חושב, שהאנשים ה'גדולים' הם בעלי השררה והכוח – ראשי מדינות, בעלי ההון וכדומה. בדרך כלל, גם ראשי המדינות חושבים את עצמם למובילי התהליכים ההיסטוריים, וכך אנו מוצאים, לדוגמא, שלתוכנית מדינית מזדמנת וקצרת טווח קוראים – 'חזון הנשיא בוש/ אובמה', כאילו מדובר בנביא החוזה למרחקים.
אולם, המעמיקים והמומחים בניתוח התהליכים העולמיים יודעים שהמנהיגים רק מביאים לידי ביטוי חיצוני תהליכי עומק פנימיים, שמתחוללים כבר זמן רב מתחת לפני השטח. את תהליכי העומק הפנימיים יוצרים הוגי הדעות המעמיקים ומתקני עולם, והם ה'אנשים הגדולים' המטביעים את חותמם בהיסטוריה. ובפרשתינו – 'שופטים ושוטרים', השוטר אומנם מטפל בבעיות במציאות אך מי שקובע באמת מה עושים הוא השופט.
ומהי התכונה החיונית למי שרוצה להשתייך למחנה המחולל תהליכי עומק פנימיים, המחנה שקובע באמת את המציאות?
תכונה זו, ברצוני להדגים בסיפורים על הצדיק הגדול, שההילולא שלו חלה השבוע ב – ג' אלול, מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זיע"א. בצעירותו כיהן הרב קוק כרב עיר בחו"ל, וכיוון שהחל להתפרסם כאחד מגדולי ישראל, זרמו לפתחו הצעות לכהן כרבם של ערים חשובות בחו"ל או לעמוד בראש ישיבות גדולות וחשובות. והנה, יום אחד הגיע אליו הצעה לעלות לארצנו הקדושה ולכהן כרבה של קהילת יפו הקטנה.
באותם ימים, ביפו היו רק כ – 5000 יהודים. לעומת זאת, בחו"ל היו קהילות עצומות ואדירות שמנו עשרות ומאות אלפי יהודים. יתר על כן – בארץ ישראל כולה היו פחות מ- 80 אלף יהודים, לעומת מיליונים בארצות מהם בא הרב קוק. גם מפת הנדידה היהודית לא בישרה טוב לארץ ישראל. ברוסיה התחוללו פרעות, ומיליוני יהודים נסו על נפשם, אך המיליונים נהרו לארצות הברית ואילו לארץ ישראל הגיעו רק אלפים בלבד.
במבט ראשוני, הצעתה של קהילת יפו הייתה הצעה מעליבה. לגדול ישראל כרב קוק זו יציאה ממרכז ההשפעה היהודית. ואכן, רבנים רבים המליצו לרב לא לקבל הצעה זו. אך הרב חשב אחרת. מעבר לחיבת הארץ הקדושה, הוא חש שמרכז הכובד של העולם היהודי הולך לשוב אט אט לארץ ישראל. הוא עולה לארץ, ובהמשך הוא גם מקים כאן ישיבה שעתידה בחזונו להפוך לישיבה מרכזית עולמית. בתקופת הרב קוק חזון זה נראה מנותק מהמציאות. בישיבה יש רק כמה עשרות תלמידים, וכסף להחזקת הישיבה בארץ הענייה והמדולדלת – אין.
(לעומתו, באותם ימים, היה עוד אחד מגדולי ישראל שהקים בחו"ל ישיבה, שבחזונו עתידה להפוך לישיבה מרכזית עולמית. מכל רחבי העולם היהודי זרמו כספים לאותה ישיבה, ואכן היא נבנתה יפה ומפוארת ומאות תלמידים נהרו אליה. אולם, ישיבה זו החזיקה מעמד רק שנים אחדות עד שעלה עליה הכורת הנאצי. ובאמת, מספרים על אותו גדול וצדיק, שלקראת סיום הקמת הישיבה שאלוהו – האם לא עדיף להקים ישיבה זו בארץ ישראל? נאנח הצדיק ואמר – "עכשיו, כשאני מסיים, אתם אומרים לי זאת. אכן, הייתי צריך להקים ישיבה זו בארץ").
והנה, עברו שנים, וחזונו של הרב קוק הלך והתממש, וארץ ישראל הפכה למרכז העולם היהודי והתורני.
הנקודה שהופכת אנשים ל'אנשים גדולים' הקובעים את סדר היום ההיסטורי היא היותם אנשים המסתכלים על העתיד. טבעו של מי שמסתכל על העתיד, ומאמין שאפשר לשנות את המציאות, שבתחילה מעטים הולכים עימו, אך סופו להביא אור גדול.
ואף אנו, כל האנשים ה'רגילים' בעולם, בואו ונהיה אנשים גדולים, ונפעל ונשנה את העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
