ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
אכן אדם חכם, ורוב האנשים בעולם חושבים בסתר ליבם כמוהו, אך יש בפתגם זה נקודה אחת שהאופן שבו נבין אותה תקבע – האם נשתייך לאנשים הגדולים הללו או שמא נשתרך הרחק מאחור.
רוב העולם חושב, שהאנשים ה'גדולים' הם בעלי השררה והכוח – ראשי מדינות, בעלי ההון וכדומה. בדרך כלל, גם ראשי המדינות חושבים את עצמם למובילי התהליכים ההיסטוריים, וכך אנו מוצאים, לדוגמא, שלתוכנית מדינית מזדמנת וקצרת טווח קוראים – 'חזון הנשיא בוש/ אובמה', כאילו מדובר בנביא החוזה למרחקים.
אולם, המעמיקים והמומחים בניתוח התהליכים העולמיים יודעים שהמנהיגים רק מביאים לידי ביטוי חיצוני תהליכי עומק פנימיים, שמתחוללים כבר זמן רב מתחת לפני השטח. את תהליכי העומק הפנימיים יוצרים הוגי הדעות המעמיקים ומתקני עולם, והם ה'אנשים הגדולים' המטביעים את חותמם בהיסטוריה. ובפרשתינו – 'שופטים ושוטרים', השוטר אומנם מטפל בבעיות במציאות אך מי שקובע באמת מה עושים הוא השופט.
ומהי התכונה החיונית למי שרוצה להשתייך למחנה המחולל תהליכי עומק פנימיים, המחנה שקובע באמת את המציאות?
תכונה זו, ברצוני להדגים בסיפורים על הצדיק הגדול, שההילולא שלו חלה השבוע ב – ג' אלול, מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זיע"א. בצעירותו כיהן הרב קוק כרב עיר בחו"ל, וכיוון שהחל להתפרסם כאחד מגדולי ישראל, זרמו לפתחו הצעות לכהן כרבם של ערים חשובות בחו"ל או לעמוד בראש ישיבות גדולות וחשובות. והנה, יום אחד הגיע אליו הצעה לעלות לארצנו הקדושה ולכהן כרבה של קהילת יפו הקטנה.
באותם ימים, ביפו היו רק כ – 5000 יהודים. לעומת זאת, בחו"ל היו קהילות עצומות ואדירות שמנו עשרות ומאות אלפי יהודים. יתר על כן – בארץ ישראל כולה היו פחות מ- 80 אלף יהודים, לעומת מיליונים בארצות מהם בא הרב קוק. גם מפת הנדידה היהודית לא בישרה טוב לארץ ישראל. ברוסיה התחוללו פרעות, ומיליוני יהודים נסו על נפשם, אך המיליונים נהרו לארצות הברית ואילו לארץ ישראל הגיעו רק אלפים בלבד.
במבט ראשוני, הצעתה של קהילת יפו הייתה הצעה מעליבה. לגדול ישראל כרב קוק זו יציאה ממרכז ההשפעה היהודית. ואכן, רבנים רבים המליצו לרב לא לקבל הצעה זו. אך הרב חשב אחרת. מעבר לחיבת הארץ הקדושה, הוא חש שמרכז הכובד של העולם היהודי הולך לשוב אט אט לארץ ישראל. הוא עולה לארץ, ובהמשך הוא גם מקים כאן ישיבה שעתידה בחזונו להפוך לישיבה מרכזית עולמית. בתקופת הרב קוק חזון זה נראה מנותק מהמציאות. בישיבה יש רק כמה עשרות תלמידים, וכסף להחזקת הישיבה בארץ הענייה והמדולדלת – אין.
(לעומתו, באותם ימים, היה עוד אחד מגדולי ישראל שהקים בחו"ל ישיבה, שבחזונו עתידה להפוך לישיבה מרכזית עולמית. מכל רחבי העולם היהודי זרמו כספים לאותה ישיבה, ואכן היא נבנתה יפה ומפוארת ומאות תלמידים נהרו אליה. אולם, ישיבה זו החזיקה מעמד רק שנים אחדות עד שעלה עליה הכורת הנאצי. ובאמת, מספרים על אותו גדול וצדיק, שלקראת סיום הקמת הישיבה שאלוהו – האם לא עדיף להקים ישיבה זו בארץ ישראל? נאנח הצדיק ואמר – "עכשיו, כשאני מסיים, אתם אומרים לי זאת. אכן, הייתי צריך להקים ישיבה זו בארץ").
והנה, עברו שנים, וחזונו של הרב קוק הלך והתממש, וארץ ישראל הפכה למרכז העולם היהודי והתורני.
הנקודה שהופכת אנשים ל'אנשים גדולים' הקובעים את סדר היום ההיסטורי היא היותם אנשים המסתכלים על העתיד. טבעו של מי שמסתכל על העתיד, ומאמין שאפשר לשנות את המציאות, שבתחילה מעטים הולכים עימו, אך סופו להביא אור גדול.
ואף אנו, כל האנשים ה'רגילים' בעולם, בואו ונהיה אנשים גדולים, ונפעל ונשנה את העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
