ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
שש שנים לפני כן זכו בנימין וזהבה בעצמם לישועה בזכות הקשר עם הרב בן טוב. זהבה היתה מעוברת בחודש השלישי, ושמעה מפי הרופאים כי יש לוולד מום בלב ולכן עליה לעבור בדיקות כדי להחליט על עתיד ההריון. כאשר שמע על כך הרב בן טוב פסק: "הכל בסדר גמור. אינכם צריכים לבצע בדיקה, ותראו שהילד יצא בריא ושלם!". דבריו לא הרגיעו את ליבה החושש של זהבה. הרב הבחין בכך ואמר: "תקיימי מדי שבוע הפרשת חלה ולא תתחרטי על כך".
חודשי ההריון חלפו באיטיות מורטת עצבים. זהבה הקפידה לקיים מדי שבוע הפרשת חלה בברכה והרגיעה את נפשה בהבטחתו הבוטחת של הרב. כשנולד בן בריא ושלם לא היה קץ לאושרם של בנימין וזהבה. הם התקשרו ובישרו לרב בהתרגשות רבה את הבשורה הטובה. בניגוד להם הרב לא היה מופתע כלל. כעת, שש שנים לאחר מכן, באה זהבה לבקש ברכה ועצה עבור בתה.
הרב האזין לדבריה בריכוז, הביע כאב והשתתפות בצערה וקבע: "המפתח נמצא אצלך. כשאת תהרי תיפתח הישועה אצל בתך". זהבה השתוממה. כעת היא בת 42. מאז לידת בנה נמנעה מהריון. איך תוכל לחזור וללדת?! "בתך תזכה לתאומים", קטע הרב את מחשבותיה והוסיף: "אבל הכל תלוי בך".
זהבה יצאה מהורהרת מחדרו של הרב. בדרך לביתה חשבה שאולי הרב לא יודע את גילה ואולי שכח שיש לה כבר שישה ילדים. לאחר שחזרה לביתה הסיחה את דעתה מכל העניין והמשיכה בשגרת יומה.
בביקור הבא אצל הרב, לאחר כחודשיים, חזר הרב על דבריו: "עלייך להסיר את המניעה. בעזרת ה' תהרי וכך תפתחי את הישועה לבתך". "אבל הרב", אזרה זהבה אומץ, "איני צעירה. איך אגדל כעת תינוק?!". הרב שחק, "לא הגעת לחצי מגילה של שרה אמנו כשילדה". זהבה נבוכה מאוד. מחד חשה שאין לה כוחות נפש להביא לעולם תינוק ולטפל בו, ומאידך הרב מתעקש כי המפתח ללידה מוצלחת של בתה תלוי דווקא בהריונה היא. מיום ליום דחתה זהבה את ביצוע הוראת הרב, וניסתה לשכנע את עצמה ששושי תוכל להיוושע בכוח התפילות בלבד.
ואז, בה' באב תש"ע, הלך הרב בן טוב לעולמו והותיר את מקורביו הרבים מיותמים. תקופה קצרה לאחר מכן שושי הרתה, אך הפילה כעבור מספר שבועות. הדבר אירע בפעם השלישית ושושי החלה לאבד תקווה שתוכל אי פעם להרות. זהבה לא ידעה את נפשה מרוב צער ודאגה. מדי יום ניסתה לברר על טיפולים שעשויים להועיל לבתה, והוראת הרב בן טוב זצ"ל נשכחה כליל מדעתה.
לילה אחד ראתה בחלומה אור גדול הולך וקרב אליה. האור היה בצורת האות שי"ן, ושלושת קודקודיו שלחו אלומות אור לעברה. כשנעצר האור שמעה קול: "המפתח נמצא אצלך. בתך תזכה לתאומים..."
זהבה לא היתה מסוגלת להתעלם מהחלום וניגשה לרב שמעון בן טוב, בנו של הרב זצ"ל, וסיפרה לו כל מה שאירע עד כה. "הרב ממקומו בשמיים לא שוכח את בתך", התרגש הרב שמעון, "כדאי לך לשמוע בקולו ובעזרת ה' תזכה בתך לתאומים כפי שהבטיח הרב זצ"ל". הוא הוסיף לשכנעה בדברי אמונה עד שהחליטה לקיים את הוראתו של הרב.
מדי יום ציפתה זהבה לבשורה מבתה שושי. כל צלצול טלפון הקפיצה ממקומה. כעבור חודש אחד הגיעה הבשורה המיוחלת: בתה שושי שוב הרה. כעבור חודש נוסף גילתה זהבה כי גם היא מעוברת. לאחר זמן קצר חל סיבוך בהריונה של זהבה והיא נאלצה להפיל את עוברה באופן טבעי. "הכל משמיים", ניחמה הרב שמעון, "כנראה שהיית חייבת לעבור את זה כדי לסלול את הדרך לבתך".
התרגשות ומתח ליוו את חודשי הריונה של שושי, ובסיום החודש התשיעי ילדה שני בנים בריאים וחמודים.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.













