ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ומבחינה רוחנית – בימי 'אחרי החגים' תמיד צפה השאלה: כיצד משמרים בימות החול את העלייה הרוחנית והטעם המיוחד של החגים הקדושים?
דומה, שבימי הספירה נתנה התורה תשובה מיוחדת לשאלה זו. בחוכמה הפנימית נאמר, שביום טוב ראשון של פסח אנו זוכים לקבל בבת אחת אור גדול, ולעלות למדרגות נישאות. במוצאי יום טוב, מתנה זו מסתלקת מאיתנו, ואנו שבים אליה בעמל איטי ומדורג, יום אחרי יום בספירת העומר, עד שאנו זוכים בה בשלמות, מכוח עבודתנו, בחג השבועות. על המתנות אומר הפתגם העממי – 'מה שבא בקלות הולך בקלות', אך עניין שהאדם עמל עליו הופך לקניינו האמיתי.
ואכן, כך הוא בתולדות ישראל: ביציאת מצרים זכינו לקבל מתנות גדולות – מלכות, סנהדרין, נבואה ומקדש. אחר כך הם הסתלקו מאיתנו בחורבן, ואנו שבים ועמלים לזכות בהם בכל ימי הגלות.
מעניין לראות, שגם מבחינה הלכתית, ספירת העומר מהווה המשך לחג הפסח. פסח = פה סח, פה מדבר. מצוותיו הן מצוות הפה – סיפור יציאת מצריים (דיבור) ואכילת המצה (חוש הטעם).
ובספירת העומר המצווה היא לספור בפה. יתר על כן – בדרך כלל, במצוות המוטלות על הפה, יש לנו כלל הלכתי: שומע כעונה. לדוגמא – בקריאת מגילה יש מצווה לקרוא במגילה, אך רובינו יוצאים ידי חובה בשמיעת בעל הקורא, מפני ששמיעתנו נחשבת כאילו קראנו בפינו. אולם, בספירת העומר, לחלק מהשיטות אין את הכלל של שומע כעונה. כלומר – מי ששמע את חברו סופר, וכיוון לצאת בכך ידי חובה - לא יצא, כי חייב האדם לספור דווקא בפיו.
גם חוש הטעם, המתבטא באכילה בפה, עומד ביסודה של ספירת העומר. הספירה מתחילה ונקראת על שם הקרבת מנחת העומר. לשיטת השולחן ערוך ופוסקים רבים – הספירה היא מדאורייתא רק בשנה שבה הקריבו את העומר (ולכן, בעוונותינו, השנה הספירה היא מדרבנן). נמצאת למד, שהספירה אינה רק הכנה למתן תורה, כי אם מושתתת על קורבן העומר. העומר עניינו להתיר את אכילת התבואה החדשה הצומחת באותה שנה. (ואנו סופרים עד חג השבועות, בו מקריבים את שני הלחם, המתירים את הקרבת התבואה החדשה במקדש). אם כך, הספירה בנויה כולה על ענייני האוכל וחוש הטעם.
מכאן למדנו, שחג הפסח לא תם, כי אם בתקופה זו של ספירת העומר, אנו ממשיכים את אורו לחיי היום – יום, עד אשר נזכה לאורו בשלמות.
ואכן, בזמן שהמקדש עמד על מכונו וישראל ישבו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", היו ימי הספירה ימים של שמחה והתעלות רוחנית, וכפי שכתב הרמב"ן שימים אלו שבין פסח לשבועות הרי הם כחול המועד ארוך. אולם מעת שגלינו מעל אדמתנו, תכפו עלינו צרות דווקא בתקופה זו, שהרי מי שלא יודע לתעל כוח גדול למקומו החיובי, הופך הוא לו לרועץ. ימי הספירה המרוממים הפכו לימי אבל על מות תלמידי ר' עקיבא (שו"ע או"ח תצג, א), בעת נשברה זרועם של ישראל במפלתו של מרד בר – כוכבא. בדורות הבאים הועמק האבל, כשמסעי הצלב אירעו בתקופת הספירה.
אולם, בהגיע עת גאולה, שב אט אט הקיץ ולובש שוב את אדרת השמחה הקדומה. ראשון לכולם, יום ל"ג בעומר, שבימי האר"י הקדוש החלו לחגוג בו את יום שמחת ר' שמעון בר יוחאי, יום תחילת התנוצצות הגאולה בזכות ספר הזוהר אשר בו יצאו ישראל מהגלות ברחמים. אחר כך הצטרפו ובאו בדורותינו אלו ימי התשועה לישראל – יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. וליבנו הומה בתפילה – "השיבנו ה' אליך ונשובה", בגאולה ובשמחה שלימה, ובהשבת ימי הספירה לעטרתם הקדומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
