ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
ומבחינה רוחנית – בימי 'אחרי החגים' תמיד צפה השאלה: כיצד משמרים בימות החול את העלייה הרוחנית והטעם המיוחד של החגים הקדושים?
דומה, שבימי הספירה נתנה התורה תשובה מיוחדת לשאלה זו. בחוכמה הפנימית נאמר, שביום טוב ראשון של פסח אנו זוכים לקבל בבת אחת אור גדול, ולעלות למדרגות נישאות. במוצאי יום טוב, מתנה זו מסתלקת מאיתנו, ואנו שבים אליה בעמל איטי ומדורג, יום אחרי יום בספירת העומר, עד שאנו זוכים בה בשלמות, מכוח עבודתנו, בחג השבועות. על המתנות אומר הפתגם העממי – 'מה שבא בקלות הולך בקלות', אך עניין שהאדם עמל עליו הופך לקניינו האמיתי.
ואכן, כך הוא בתולדות ישראל: ביציאת מצרים זכינו לקבל מתנות גדולות – מלכות, סנהדרין, נבואה ומקדש. אחר כך הם הסתלקו מאיתנו בחורבן, ואנו שבים ועמלים לזכות בהם בכל ימי הגלות.
מעניין לראות, שגם מבחינה הלכתית, ספירת העומר מהווה המשך לחג הפסח. פסח = פה סח, פה מדבר. מצוותיו הן מצוות הפה – סיפור יציאת מצריים (דיבור) ואכילת המצה (חוש הטעם).
ובספירת העומר המצווה היא לספור בפה. יתר על כן – בדרך כלל, במצוות המוטלות על הפה, יש לנו כלל הלכתי: שומע כעונה. לדוגמא – בקריאת מגילה יש מצווה לקרוא במגילה, אך רובינו יוצאים ידי חובה בשמיעת בעל הקורא, מפני ששמיעתנו נחשבת כאילו קראנו בפינו. אולם, בספירת העומר, לחלק מהשיטות אין את הכלל של שומע כעונה. כלומר – מי ששמע את חברו סופר, וכיוון לצאת בכך ידי חובה - לא יצא, כי חייב האדם לספור דווקא בפיו.
גם חוש הטעם, המתבטא באכילה בפה, עומד ביסודה של ספירת העומר. הספירה מתחילה ונקראת על שם הקרבת מנחת העומר. לשיטת השולחן ערוך ופוסקים רבים – הספירה היא מדאורייתא רק בשנה שבה הקריבו את העומר (ולכן, בעוונותינו, השנה הספירה היא מדרבנן). נמצאת למד, שהספירה אינה רק הכנה למתן תורה, כי אם מושתתת על קורבן העומר. העומר עניינו להתיר את אכילת התבואה החדשה הצומחת באותה שנה. (ואנו סופרים עד חג השבועות, בו מקריבים את שני הלחם, המתירים את הקרבת התבואה החדשה במקדש). אם כך, הספירה בנויה כולה על ענייני האוכל וחוש הטעם.
מכאן למדנו, שחג הפסח לא תם, כי אם בתקופה זו של ספירת העומר, אנו ממשיכים את אורו לחיי היום – יום, עד אשר נזכה לאורו בשלמות.
ואכן, בזמן שהמקדש עמד על מכונו וישראל ישבו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", היו ימי הספירה ימים של שמחה והתעלות רוחנית, וכפי שכתב הרמב"ן שימים אלו שבין פסח לשבועות הרי הם כחול המועד ארוך. אולם מעת שגלינו מעל אדמתנו, תכפו עלינו צרות דווקא בתקופה זו, שהרי מי שלא יודע לתעל כוח גדול למקומו החיובי, הופך הוא לו לרועץ. ימי הספירה המרוממים הפכו לימי אבל על מות תלמידי ר' עקיבא (שו"ע או"ח תצג, א), בעת נשברה זרועם של ישראל במפלתו של מרד בר – כוכבא. בדורות הבאים הועמק האבל, כשמסעי הצלב אירעו בתקופת הספירה.
אולם, בהגיע עת גאולה, שב אט אט הקיץ ולובש שוב את אדרת השמחה הקדומה. ראשון לכולם, יום ל"ג בעומר, שבימי האר"י הקדוש החלו לחגוג בו את יום שמחת ר' שמעון בר יוחאי, יום תחילת התנוצצות הגאולה בזכות ספר הזוהר אשר בו יצאו ישראל מהגלות ברחמים. אחר כך הצטרפו ובאו בדורותינו אלו ימי התשועה לישראל – יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. וליבנו הומה בתפילה – "השיבנו ה' אליך ונשובה", בגאולה ובשמחה שלימה, ובהשבת ימי הספירה לעטרתם הקדומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
