ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
גב' חיה לוי עבדה בחברת 'מחשב לכל' במשך כעשרה חדשים, ופוטרה במסגרת קיצוצים. שבועיים לאחר קבלת מכתב הפיטורין, ערב היום אחרון לעבודתה הודיעה חיה להנהלת החברה כי היא בהריון. על כן, לטענתה, אסור לפטרה. 'מחשב לכל', פנתה לממונה מטעם משרד התמ"ת בבקשה לאישור הפיטורין.
הדיון התקיים לפני הממונה כשלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה, וניתן אישור לפיטורין החל מיום קיום הדיון.
חיה דורשת לקבל את שכרה במשך 3 חדשים, מהיום בו פוטרה עד לתאריך שנקבע בהחלטת הממונה.
'מחשב לכל', טוענת שהיא לא ידעה בשעת הפיטורין שחיה בהריון, על כן יש לה זכות לפטר את חיה, ולא היה איסור לפטרה. בנוסף, מחשב לכל טוענת שחיה מצאה עבודה כחודש לאחר הפיטורין והחלה לעבוד בחברה אחרת על כן לא הגיוני לתת לה שכר עבור אותה תקופה.
חיה מודה שהתחילה עבודה אחרת. למרות זאת, לטענתה יש לשלם לה שכר על פי קביעת הממונה.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
148 - שמיעת עד פסול בבית הדין
149 - פיטורין בהריון
150 - ממשיכים לעבוד...
טען עוד
מעמדם ההלכתי של דיני העבודה הנוהגים במדינת ישראל.
ככלל, יש לראות בהסדרי חוקת העבודה לפחות 'מנהג המדינה', וכן 'תקנת הקהל', שהרי חוקים אלו הם מנהגים ראויים והגונים.
לדוגמא, כך קבע בית הדין הרבני בחיפה בראשות הגאון א"ע רודנר 2 : "מאחר שבזמננו נתפשט מנהג זה של תשלום פיצויים לעובדים, ומנהג זה נפוץ ונתקבל בכל הארץ, יש לבוא ולחייב בזה מצד ד"ת לפי הכלל האמור בהלכות שכירת פועלים: הכל כמנהג המדינה". ובהמשך הוסיפו דייני בית הדין את הנימוק: "שעל דעת המנהג שכר פועלים ועובדים". מסתבר שכיום, כל המתקשרים ביחסים של עובד ומעביד עושים זאת על דעת שהחוקים והתקנות של הכנסת יחולו עליהם, וכן מנהג בתי הדין לפסוק.
צריך להוסיף בעניין זה שהציבור המאורגן, מוסמך להתקין תקנות המחייבות את סדרי ההתנהלות של היחידים והציבור. וכמו שקבעה הגמרא, בני העיר ואפילו מקצתן כגון בעלי אומנות אחת, רשאין להתנות ביניהם תנאים ולתקן תקנות 3 : " רשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המידות ועל שכירות הפועלים ולהסיע על קיצתן. "
פיטורי עובדת בהריון
בסעיף 9 לחוק עבודת נשים (תשיד – 1954), קבע המחוקק שאין לפטר עובדת בהריון, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. היתר זה מתקבל על ידי הממונה מטעם השר (כיום שר התמ"ת).
במקום שהממונה פועל במסגרת הסמכויות המוקנות לו על פי החוק והוא מפעיל בעניין את שיקול דעתו אין להתערב בהחלטתו. על כן, למרות שעל פי העובדות שעמדו בפני בית הדין עולה שכפי הנראה 'מחשב לכל' לא ידעו בשעת הפיטורין כי התובעת בהריון – יש באופן עקרוני תוקף להחלטת הממונה.
עשיית עושר ולא במשפט
המשפט הישראלי, אימץ את הביטוי "עשיית עושר ולא במשפט", האמור על ידי הנביא ירמיהו: "קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל" 4 .
לדעת בית הדין, המקרה שלפנינו הוא חמור, ויש בו בקשה לעשות "עושר שלא במשפט". מטרת החוק האוסר פיטורים בהריון הוא שלא לפגוע בשכרה של אישה בהריון. התובעת נהגה כראוי כשיצאה לחפש ומצאה מקום עבודה חלופי בשכר גבוה יותר מאשר 'מחשב לכל'.
בקשת התובעת לזכות במשכורת מלאה מן החברה שבה עבדה, למדה והתקדמה, גם עבור התקופה שהיא הייתה מועסקת בחברה אחרת וזכתה בה למשכורת מלאה, היא דוגמא קלאסית לבקשה לעשיית עושר ולא במשפט, כמשמעה בנביא.
גם אם אנו מקבלים את ההחלטה שלא לאשר פיטורין משעת הגשת המכתב, האומנם פירוש הדבר שהעובדת זכאית למשכורת כפולה גם מן החברה הנתבעת וגם מן החברה החדשה אליה עברה לעבוד? ודאי שלא. חשוב להזכיר, שעובדה זו לא עמדה בפני הממונה, שכן 'מחשב לכל' לא היו מודעים לכך באותו שלב.
החלטה
רחל זכאית להשלמת שכרה עד ליום בו התחילה לעבוד בחברה החדשה.
^ 1.תמצית מתוך פסק דין מפורט בסוגיה, בהרכב הרב יעקב אריאל, הרב שלמה אישון, הרב אהרן כץ.
^ 2.פד"ר חלק א (עמוד 331)
^ 3.בבא בתרא ח' ע"ב
^ 4.ירמיהו י"ז 11
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
