ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- תפילה
- השכמת השחר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
רבי יוסף קארו פתח את ספרו הגדול, השולחן-ערוך חלק אורח חיים, בהלכה זו: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר".
הדרך שבה אדם קם בבוקר משנתו, מצביעה במידה רבה על מצבו הנפשי הכללי, ומשפיעה על תיפקודו במשך היום כולו. אדם שיש לו יעוד בחיים, קם בחשק ובזריזות לקראת היום החדש, והוא קם מוקדם בבוקר, כדי שיוכל להספיק יותר במשך היום. אבל אדם שאיבד את ערכיו ויעודו, חייו איבדו את טעמם, ואין לו אתגר שלמענו שווה לקום בבוקר. זאת הסיבה לכך שהוא חש בבקרים עייפות ומועקה, וכל כך קשה לו לקום, עד שרצונו היחיד הוא להמשיך לישון במטתו החמה. אלא שאין ברירה, עליו לקום בסופו של דבר. וכך הוא קם מאוחר ובכבדות אל עוד בוקר אפרורי וקודר. ולכן, ההלכה מורה לנו לקום בבוקר בזריזות ובהתהלבות. לא לחכות עד הרגע האחרון, עד שלא תהיה ברירה יותר ונאלץ לקום, אלא להתגבר ולהקדים קום כאריה. גם כשאנו עייפים ועצובים, הקימה בזריזות תעורר בנפשנו חיוניות ושמחה, וכך נוכל להתחיל את היום במרץ ובאמונה פנימית.
עוד כתבו הפוסקים : שטוב לומר מיד בקומו מן השינה, "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". האמונה נותנת לאדם תכלית בחייו. אם הקב"ה בחר להעניק לי חיים, משמע שיש לחיי ערך, ואם כן אפשר לקום ולהתגבר על קורי השינה ממש כמו ארי, שבוטח בעצמו ויודע את ערכו (עיין לקוטי הלכות למהר"ן).
2 - התלבשות בצניעות
כתב השולחן-ערוך חלק אורח חיים סימן ב' (שו"ע או"ח ב), בעת שאדם מתלבש, אפילו כשהוא לבדו בביתו, עליו לנהוג בצניעות, ואל יאמר אדם הנני בחדרי חדרים ומי רואני, כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו. לכן לא יקום ממטתו ערום ואחר כך יתלבש, אלא ילבש את חלוקו בעודו על מטתו, מתחת לשמיכה. והסיבה לכך היא, שפעם היו נוהגים לישון ללא בגדים כלל, וכדי לשמור על הצניעות, הורתה ההלכה להתלבש באופן כזה שמקום ערוותו של האדם ישאר תמיד מכוסה, תחת השמיכה או תחת הבגד. ואמנם יש שהחמירו, שגם את המכנסיים צריך ללבוש מתחת לשמיכה (מ"ב סק"א). אבל להלכה, רק את הלבנים התחתונים צריך להקפיד וללבוש בצניעות מתחת לשמיכה או בגד, או בחדר המקלחת, ואילו את שאר הבגדים מותר ללבוש בכל חדר רגיל (ערוה"ש ב, א).
כדי לבאר מעט את העניין יש להקדים, שמתחילה כשנברא האדם הראשון הוא היה טהור ונקי, ולא הרגיש צורך להתלבש בבגדים, אולם לאחר החטא, התחיל להתבייש בעירומו, ומאז כולנו מתלבשים בבגדים.
הגוף החשוף מדגיש בצורה קיצונית מדי את הצד החומרני ואולי אף הבהמי שבאדם. אמנם יש בצורת הגוף על כל פרטי אבריו גם רמזים עמוקים ונפלאים אודות הנשמה, שתורת הקבלה עוסקת בהם בהרחבה, אבל במבט פשוט רואים בעיקר את הצד הגשמי, שמשכיח את הפנימיות הרוחנית. והואיל והפנימיות היא עיקר האדם, על כן יש לדאוג שהעיקר יובלט על פני הטפל. ואדרבה, מתוך הדגשת הרוחניות הפנימית, שהיא מקור היופי, יתפשט היופי האצילי גם על הגוף החיצוני. וזהו שאמרו חכמים שהצניעות משמרת את היופי, על ידי שהיא מטפחת את השורש הניצחי שלו.
3 - סדר נעילת הנעליים
בתלמוד מסכת שבת (שבת סא, א) מובאות שתי מימרות שנראות לכאורה כסותרות זו את זו. באחת נאמר שיש לנעול תחילה את הנעל הימנית, משום שתמיד יש להקדים את הימין. ובמימרא האחרת נאמר שצריך להקדים את הנעל השמאלית, משום שיש ללמוד מן התפילין שבכל ענייני קשירה יש להקדים את השמאל, כשם שקושרים את התפילין על היד השמאלית. ואמר רב נחמן בר יצחק, שאין סתירה בין שתי המימרות, וירא שמיים נוהג על פי שתיהן. שבתחילה הוא נועל את הנעל הימנית ולא קושר את שרוכיה, ולאחר מכן נועל את השמאלית, ועל ידי כך הוא מקדים את הימין. אבל לעניין הקשירה, יש ללמוד מן התפילין, להקדים ולשרוך תחילה את הנעל השמאלית, ורק לאחר מכן את הימנית. וכך פסק להלכה השולחן-ערוך חלק אורח חיים מגמת ההלכה היא, שכל פעולה שאנו עושים, ואפילו פעולה שגרתית כנעילת הנעליים, תהיה עד כמה שאפשר בתכלית הדיוק. הרי ממילא כל אחד נועל בכל יום את נעליו, ואם כן מדוע שלא נלמד לעשות זאת באופן השלם ביותר. ברור עס זאת שמי שהפך את הסדר, אינו צריך לחלוץ את מנעליו כדי לשוב ולנעול אותם כפי שמוזכר בשולחן-ערוך. אלא הכוונה היא ללמדנו איך לכתחילה נכון לנעול את הנעליים.
על ידי הלכות כאלו, מלמדים אותנו חז"ל לייחס ערך לכל פעולה שהאדם עושה. ומתוך כך, אנו לומדים להבין באופן עמוק יותר, את כל פרטי המעשים המרכיבים את חיינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
