ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רש"י מפרש (ד"ה שלא יהא) שהכוונה שעל עסקי מקח וממכר וחשבונות אסור לדבר בשבת. אמנם תוס' (ד"ה שלא יהא) מקשה על רש"י שדיבור בעניני מסחר אסור מדין 'ממצוא חפצך'? ולכן מפרש שהכוונה לדבר דיבורי חולין, ומביא מירושלמי (טו, ג) שאין להרבות בדיבורי חול בשבת, ו"בקושי התירו שאילת שלום בשבת". וכן פסק הרמב"ם (שבת כד, ד) שאסור להרבות בשיחה בטילה בשבת.
הב"ח (שז, א) מיישב את שיטת רש"י שאין כוונתו שאסור דיבור מסחרי בין שני סוחרים, שהוא וודאי אסור מדין 'ממצוא חפצך', אלא שנאסר גם דיבור על עניין המסחר, באופן שיכול לעזור לו במוצאי שבת, גם אם הוא לא סוגר עסקאות בדיבור בשבת עם סוחרים אחרים.
תרומת הדשן (סא, הובא ברמ"א סימן שז, סעיף א) דן ב'דיונים של חצר בית הכנסת', על אנשים שהיו בזמנו מתגודדים אחרי התפילה, ומדברים מעניני מלכים ומלחמות (מה שנקרא בימינו פוליטיקה וחדשות) וכתב שלמרות שכפי שהביא התוס' מירושלמי, עדיף למעט בשבת בדיבור חול, אבל אם הוא מדבר כדי להתענג, מותר לו, ומביא ראייה מדברים אחרים, כמו ריצה בשבת, שאסורים בשבת מצד אופי השבת, ומותרים אם עושה אותם כדי להתענג. אמנם הוא מסייג את דבריו שאם אותם אנשים עצמם אינם מתענגים מזה, אלא מדברים על זה בלחץ חברתי, זה אסור. וכתב של"ה (שבת סג) שמשנת חסידים היא לא לדבר כלל בשבת בדברים האלו, ולעסוק רק בדברי קדושה.
הרמב"ן (בגמרא בשבת שם ד"ה שלא יהא) הביא מהירושלמי שגם לא שואלים צרכים מהקב"ה בשבת, (כמו שבתפילת שמונה עשרה מורידים את כל הבקשות של הצרכים), ושאלו בירושלמי, האם ניתן לומר בברכת המזון רענו, ולבקש מהשם בקשה שירעה אותנו? אלא שאין לשנות ממטבע ברכות. וכן פסק שו"ע (קפח, ד) שאין לשנות את הנוסח בין יום חול לשבת. וכמו שהביא תוס' בברכות (מח ע"ב ד"ה מתחיל) שאין לשנות הנוסח בין שבת ליום חול. אמנם תוס' שם הביאו שיש כאלו שנוהגים לשנות, ולא אומרים 'רחם', כי לא אומרים תחנונים בשבת. וב"י (קפח) דחה את דבריהם מהירושלמי הנ"ל.
הבית יוסף (תרב) הביא בשם ה"אגור" שמנהג ספרד לומר תחנונים בשבת תשובה, ואע"פ שאין שואלים צרכים בשבת, כיון שאלו עשרת ימי תשובה נהגו לשאול, ומ"מ כתב ב"י שבימינו אין נוהגים כן. ולפי דברי שו"ע הרב (רפח, ח) שאין איסור בשבת לבקש מחילה על חטאים, וכל מה שאסור מדין 'דבר דבר', זה רק צרכים אישיים ופרטיים, נראה שיש תירוץ אחר מדוע אמרו בשבת תשובה תחנונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
