ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במה דנים בבית דין של מעלה בימים אלה? יש אומרים, בבחירות המסעירות לכנסת ישראל. יש אומרים, בנעשה בעולם התורה. יש אומרים, בעתידה של ארץ ישראל. אך ייתכן שכל הסוגיות החשובות האלה ממתינות קמעה לעומת סוגיה שמרעישה את העולם העליון.
ביום רביעי נרצחה אישה בידי בעלה בעיר אילת. הרצח אירע במהלך הלילה, כאשר הבעל חזר מעבודתו וכעס על אשתו שלא בישלה בשבילו ולא ניקתה את הבית באופן יסודי כבקשתו. ואז - כך הוא משחזר - הוא סטר לה והכה באגרופים בכל חלקי גופה, עד שדיממה ומתה על רצפת המטבח. האישה היתה עם מוגבלות ברגליה, ולפיכך התקשתה בניהול הבית. אנו קוראים שורות אלה, ולבנו היהודי נקרע לגזרים. דמעותיה של האישה שותתת הדם על רצפת ביתה עולות לשמיים. כאבה וזעקותיה בוקעים את הרקיעים כולם.
אולם נראה שלא עצם הרצח הנורא הוא הרעש בבית הדין של מעלה. שהרי מעשי רצח מרושעים מעין אלה תמיד היו בשוליים של החברה הישראלית, בימי בית ראשון ובית שני ובוודאי בגלות. מי שעובר על דברי ירמיה, על סוגיות הש"ס, על ספרי השו"ת של גדולינו הראשונים הרשב"א והרא"ש, מי שעובר על עולם ההלכה של גדולי הפוסקים רבנו תם והרמב"ם, מכיר שאלות דומות בחומרתן על בעלים מכים ונשים שנרצחו, על גזלנים ורצחנים, שופכי דם האדם באדם. התופעה הזו אינה חדשה בדור שלנו, ובתי הדין של מטה ומעלה מכירים זאת.
ייתכן שבית דין של מעלה עסוק דווקא בשאלה גדולה יותר, אשר כן אופיינית לדור שלנו - שתיקת הכבשים על עוולת הזאבים. לא עצם הרצח מעורר את העולמות, אלא השתיקה שלנו כלפיו.
התורה ציוותה על נורמה חברתית מוסרית עליונה: כאשר נמצא הרוג בעיר, זקני העיר הולכים לנחל, עורפים שם עגלה ואומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה". המצווה הזו אינה רק כדי לעשות בדק בית, או כדי לעורר את זקני הדור על אחריותם למציאות המקולקלת. עיקר המצווה הוא על עצם תשומת הלב והזעזוע הציבורי מהמקרה. התורה מבקשת מאיתנו כחברה לעצור את כל מהלך החיים ולציין את הופעתה של הרשעות בקול גדול. התורה דורשת מודעות להימצאותה של הרשעות והבעת סלידה ממלכתית מהמעשה, גם בלי אשמה ובלי לקיחת אחריות.
הרמב"ם הבין את מצוות עגלה ערופה כחלק מחקירת הרצח, אולם הרמב"ן הבין אותה כקורבן מיוחד, המכפר על ישראל מעוון הרצח. הרמב"ן רואה בהעלאת התודעה הציבורית של הרצח קורבן כפרה עצמי. עצם הרעש התקשורתי סביב הרצח הוא הוא הכפרה, משום שהמודעות היא שורש התיקון והבהרת העמדה המוסרית הציבורית.
ביניים: איפה הזעקה?
ואנו, האם המקרה שהתרחש ביום רביעי באילת בכלל עלה לכותרות שלנו בסערת הבחירות לכנסת? האם מישהו מאיתנו הוסיף לווידוי לאחר שמונה עשרה עוד מילה או שתיים על רציחת אישה בידי בעלה? האם שוחחנו על כך בבתי הכנסיות שלנו? האם העלינו את הנושא בפני בני הנוער? אעיד על עצמי: לבושתי, המקרה עבר לידי בלי תשומת לב מיוחדת. כאב לי, אך לא עשיתי מזה עניין גדול, לא עם קהילתי ולא עם ילדיי.
יושב הקב"ה על כיסאו, יושבים בית דין של מעלה בחצי גורן, ומביטים על התקשורת הדתית ועל החברה הכללית שלנו. כיצד מקרה כזה עובר לידינו בלי לחולל זעקה גדולה?
יש שיאמרו שמקרים כאלה אינם שכיחים כל כך אצלנו, החינוך שלנו טוב, החברה הישראלית במצב בריא ביחס לזמנים אחרים בהיסטוריה. טענה זו נכונה. אך דווקא משום כך דין עגלה ערופה חל עלינו בדגש מחוזק. שהרי דין מיוחד מצינו בעגלה ערופה, כפי שאומרת המשנה "משרבו רצחנין בטלה עגלה ערופה", וכביאור הגמרא בסוטה (מז:) שעגלה ערופה אינה באה אלא על הספק, וכשראהו מישהו (אפילו הוא פסול לעדות) אין דין עגלה ערופה. עגלה ערופה מיועדת לעולם ישר כשלנו שהרצח אינו כה שכיח בו, עולם שיש בו סכנה לשאננות כלפי הרצח והסרת אחריות מהחברה הישרה.
כשרבים הם הרצחנין, צריך לעשות חשבון נפש גדול יותר מרעש תקשורתי ועגלה ערופה. כשהחברה היא רצחנית, לא יעזור לשחוט עגלות ולעורר זעקות, יש צורך במהפכה ולפעמים בהרס המדינה כולה כבימי בית ראשון. אך המציאות בימינו אינה של רצח ברחובות, אלא של התנהגות מוסרית כללית. ודווקא משום כך אנו נקראים על ידי התורה להימנע משאננות, לא לסמוך על הקו המוסרי של רובנו, אלא לעצור הכל ולזעוק את זעקתה של הנרצחת, לא לתת לזה לעבור לידינו בלי זעזוע.
דין עגלה ערופה חל דווקא בחברה מתוקנת שאין בה רצחנין. דווקא במציאות כזו אנו נקראים לעצור ולזעוק. כשהתקשורת מכריזה על בעל שרצח את אשתו באגרופיו, הקב"ה מבקש מאיתנו לעצור ולהביט פנימה, להודיע כלפי חוץ, למחות על המציאות הזו. גם בתקופת בחירות, גם כשנאבקים על ארץ ישראל, עלינו לפנות זמן מיוחד לכאב וזעקה על הרצח המרושע שהתרחש באילת.
יהי רצון שהקב"ה ובית דינו יביטו בנו בחמלה, ישמעו את זעקתנו על הרצח הנורא של האישה האומללה בידי בעלה. כבוד בית הדין, איננו שאננים, כואב לנו, והנה מחאתנו בעיתון הציבורי שלנו.
באדיבות בשבע
הרב ברוך אפרתי
ראש ישיבת ההסדר 'שבות ישראל' באפרת
מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
