ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב יהודה זולדן, לשעבר ר"מ בישיבות גבוהות ומחבר ספרים ומאמרים חשובים, ועתה המפקח המרכזי ללימודי תושבע"פ באגף החינוך הדתי, ירד לעומקה של שאלה זו. במחקר הלכתי-היסטורי מקיף ביותר הוא מציג לנו תמונה שלמה: אחרי שהוא מברר את הבסיס ההלכתי לסוגיה מיוחדת זו הוא פונה לבדוק את המסורות הקשורות בקיום חג פורים בסביבות ירושלים, המקום היחיד בעולם בימינו שמקיימים בו את החג ביום ט"ו מוודאי ולא מספק. היציאה מהחומות החלה בשנת תר"ך (1860), אבל השכונות הראשונות היו סמוכות ונראות לעיר, ולכן גם בהן חגגו כמובן מאליו את 'שושן פורים' עם העיר העתיקה. אך בשנת תרל"ז נבנתה השכונה הראשונה הרחוקה יותר, שכונת בית יעקב (היום חלק ממרכז העיר, סמוך לשוק מחנה יהודה), ואז התחילו להתעורר ספקות: מהו 'סמוך' ומהו 'נראה', האם לנקוט הגדרות מצומצמות או הגדרות מרחיבות, איך להתייחס לשיקולים הלכתיים-חברתיים ולחשבונות היסטוריים, למחלוקות פוסקים וללחצים מהשטח. את הכל מתאר ומסביר הרב זולדן באופן חי וברור, מדויק וקריא.
התרחבות שכונות ירושלים משנת תרס"ב ואילך הוסיפה לשיח ההלכתי שמות וכינויים, שהפכו מאז לחלק מכל דיון הלכתי בנושא: 'מושב הזקנים הכללי' שהיה אז בכניסה לעיר (באזור התחנה המרכזית של היום) ושכונות שערי ירושלים (סמוך לבית החולים שערי צדק הישן, היום: רשות השידור) ועץ חיים (היום מעין שמורת טבע לרגלי גשר המיתרים), ובעיקר בית היתומים דיסקין בגבעת שאול, שדקדוק בדברי הרב הגדול מהרי"ל דיסקין שהמוסד נקרא על שמו, שקבע שהוא חלק מירושלים, הביא למסקנה שגם לגבי דיני פורים הוא חלק מהעיר, למרות שהוא נמצא הרחק ממערב לעיר העתיקה, לא סמוך ולא נראה. לא עזרו הסבריו ולחציו ותחנוניו ושכנועיו של הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי, מייסדם ומסדרם של מנהגי ירושלים; דעתו בנושא, המצמצמת את שטח העיר שבו נחגג פורים בט"ו לרצועה של מיל סביב העיר, לא נתקבלה.
המחבר ממשיך איתנו בימים שאחרי כיבוש העיר העתיקה על ידי הערבים בתש"ח, כשעלה ספק אם העיר החדשה יכולה להיחשב 'סמוכה ונראית' לעיר העתיקה שבה אין אף קורא מגילה אחד, ובספיקות שהתעוררו לגבי חלות פורים בהדסה עין-כרם ובשכונת בית וגן. בימים שאחרי מלחמת ששת הימים ותנופת הפיתוח בעיר אנו מתלווים לבירורים בעניין השכונות החדשות נוה יעקב ופסגת זאב, הר נוף ורמות, הר חומה ונוה יעקב ועוד, החיבורים על פי הלכות שבת ועירובין מחד - או על פי סברת השיתוף האדמיניסטרטיבי עם העיר ירושלים מאידך, והגבולות ההלכתיים של עוטף ירושלים לעניין זה.
ומכאן, לשאר ערי ישראל: הרב זולדן מברר מסורות ודעות הלכתיות מתקופת הראשונים ועד לעידן החדש לגבי בית שאן שבעמק וביריה שבגליל, עזה וחברון, שכם ומירון ועוד, ודן באפשרות ובצורך לחדש את קריאת המגילה בלעדית בט"ו - או לפחות גם בט"ו - בעשרות יישובים חדשים, ביניהם בית אל ושילה, מבוא חורון ושעלבים, קדומים ושבי שומרון, מודיעין ומודיעין עילית, בית שמש ורמת בית שמש המתרחבת, עין גדי שבמדבר יהודה והושעיה שבגליל (סמוך ונראה לציפורי) ועוד ועוד. בכישרון מיוחד מצליח הרב זולדן לחבר באופן מרתק את ההלכה והמציאות, השכל ההלכתי והרגש ההנהגתי, העבר וההווה והעתיד ודעות פוסקי הלכה מכל קצות הקשת ההלכתית והציבורית, ובאופן חריג לתת לקורא את ההרגשה שהוא נמצא עתה בעיצומו של בירור הלכתי מתגלגל, שאחריתו מי ישורנה.
הספר מסתיים בתיאור דמותו של אבי המחבר, ר' ראובן אליהו זולדן ז"ל, אוד מוצל מאש, שעלה לארץ לפני קום המדינה כשרק כותנתו לעורו, לחם במלחמות ישראל והקים בס"ד בעשר אצבעותיו משפחה למופת. הנחת והאהבה שזכה להן ממשפחתו הן פירות זכויותיו בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. תנצב"ה.
פורסם בעיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









