ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
למרות זאת, אנחנו עדים למלחמות פנים מרושעות ומזיקות בין המפלגות הדתיות, מלחמות שיכולות רק להחליש את השפעתן ולשחוק את כבוד התורה בקרב הציבור הכללי. הבית היהודי מנדה את ש"ס ואת יהדות התורה מתהליך הקמת הקואליציה שלא לצורך ואלו התכוונו להיכנס לממשלה שוב בלי נציגי הדתיים הלאומיים. חלקים מהמגזר החרדי, מצדם, מכריזים בפומבי שיחרימו מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון.
אירופה, את מקשיבה? היש טירוף גדול מזה? הפצעים שאנחנו גורמים לעצמנו הם העמוקים ביותר והכואבים ביותר מכל הפגיעות. ברור שהבית היהודי נוקמת על הגישה הפאסיבית (ולעתים אפילו התמיכה האקטיבית בממשלות רבין ושרון) של המפלגות החרדיות בדיונים על הסכמי אוסלו ואחר-כך בעניין חורבן גוש קטיף.
הכעס על החרדים ומשגיהם בעבר אולי מוצדק, אך השכל הישר צריך להיות מסוגל להתגבר על הכעס הפנימי. קריעת העולם הדתי בישראל לגזרים לא תשיג דבר לאף אחד מן הצדדים, ושום דבר חיובי לא יצמח מזה לחברה בכלל. אדם שמאמין לרטוריקה הפוליטית שלו הוא אדם שאיבד את השכל הישר.
השכל הישר גם אומר לנו שהסנקציות והמאמצים הדיפלומטיים לא ירתיעו את איראן מלפעול למען המטרה שהיא מנסה להשיג כבר עשרות שנים: נשק גרעיני להשמדת המונים. למעלה מחמישים שנה ניסה העולם לרסן את צפון קוריאה בדרך הזאת, אך המצב היום רק מוכיח שהפוליטיקה לא מצליחה להרתיע את המנהיגים המטורפים של צפון קוריאה מלהמשיך במשחק האטומי המסוכן שלהם.
השכל הישר וההיסטוריה, הרחוקה והקרובה, לימדו אותנו שאי אפשר לפייס דיקטטורים מגלומנים. במוקדם או במאוחר צריך להתעמת איתם, ורצוי במוקדם. השכל הישר מלמד אותנו שיש טוב ורע, נכון ולא נכון, תוקף וקורבן בעולם הזה. השכל הישר לא מקבל מושגים של אמביוולנטיות מוסרית או חשיבה שאומרת שכולם בסדר בכל מצב.
אך לעתים קרובות בני האדם מתעלמים מהשכל הישר מפני שהוא מאלץ אותנו לא פעם לקבל החלטות כואבות. בני אדם מטבעם שונאים לקבל החלטות כואבות, ולכן השכל הישר נדחק לתת-מודע וצץ שוב רק לאחר מעשה כחרטה וניסיון לתקן.
מעניין לציין שהיהדות והמסורת היהודית שמות דגש חזק על השכל הישר. שני הספרים בתנ"ך שחיבר שלמה המלך ברוח הקודש, קהלת ומשלי, הם גם ספרים של שכל ישר, עם איכויות אוניברסליות והשקפות מעשיות על החיים ועל העולם. המורים שלי בישיבה לא פעם דחו רעיונות מחוכמים שהצעתי בתשובה לבעיה תלמודית קשה בטענה הפשוטה שזה לא מתיישב עם השכל הישר של הנושא הנדון.
ביסודו של דבר, הם לימדו אותנו שאם זה לא הגיוני, זה גם לא נכון מבחינת התורה. ביהדות, את האמונה והבלתי ידוע מאזנים היגיון בריא ושכל ישר. אפילו צדקנות ולמדנות יש למתן עם שכל ישר. מושא הלעג העיקרי של שלמה המלך בספר משלי איננו החוטא - כי מי איננו חוטא בשלב כזה או אחר בחיים - אלא הכסיל, זה שאין לו שכל ישר.
לפי דעתו של שלמה המלך, כפי שהיא בא לידי ביטוי בספר הנצחי הזה, היעדר שכל ישר מוביל, באופן בלתי נמנע, לטעות מרה ולאסון בסופו של דבר. איש אינו רוצה לעשות משגים הרסניים או לקבל החלטות מטופשות, עם זאת, אם את תהליך החשיבה של האדם לא מזקק השכל הישר האינסטינקטיבי שקיים בכל אדם ואדם, משגים חמורים בשיקול הדעת ימשיכו להיות התוצאה. היהדות מאמינה בשכל ישר קולקטיבי, של החברה ככלל. בתלמוד מרבים להתייחס למה שהחברה או האנשים בכלל חושבים. עלינו להשתדל להשתמש יותר בשכל הישר בחיי היומיום הפרטיים שלנו וגם בחיינו הלאומיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
