ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
___________________________
קצתם לקצתם – ניתן להביא ראייה ממראה נביא למראה חברו. אותם התארים – המגושמים. ביחסם אל מה שיבקשוהו – בהתאמה לתפקידם של התארים. העצם – מהות כוונת מראה הנבואה. דמוֹת האדם – הנביא מדמה את ה' לאדם. מדמהו – את הבורא. המקיף וכולל וכו' – האור מתפשט בכול וכולם נהנים ממנו. יותר דומה לו מהנפש המדברת – מדמיון הבורא לנפש האדם. היא הוא – הנפש היא מהות האדם. הדימוי – של הבורא לאדם. המקרבים – יותר קרובים, כביכול, לה'. לא במקום – קרבת המלאכים לה' אינה גיאוגרפית אלא פנימית.
ביאורים
ריה"ל מחדש חידוש נוסף. הדתות השונות טוענות שהייתה התגלות אלוהית ליחיד, וכל ההמון הרב צריך להאמין שאכן הייתה התגלות כזו. היהדות אומרת דבר מיוחד במינו. הקב"ה התגלה לכל עם ה'. בזמן מתן תורה כל ישראל היו נביאים. כולם שמעו את ה' וראוהו בעיניהם. כולם אמרו בפה מלא 'זה אלי ואנוהו'! אך ההתגלות הזאת הייתה לכל אחד ואחד לפי כוח קליטתו. כולם שמעו את ה' אך הוא התגלה באופן אחר לגמרי לאדם הפשוט ולאיש המעלה. למרות זאת לכולם היה ברור שזהו הקב"ה שמדבר איתם ומתגלה אליהם.
כך גם במהלך הדורות. כל הנביאים שקמו לישראל חוו התגלות אלוהית, אך כל אחד קלט זאת לפי מדרגתו. הדבר מתבטא במשלים השונים שמופיעים בנבואות. אך למרות השוני במראות הנבואה כולם יכולים להעיד על דבר אחד ברור – בכל המשלים שהופיעו בנבואות הקב"ה הוא הנמשל. בין אם המשל היה על גיבור מלחמה ובין אם על מישהו שנראה כזקן ויושב בישיבה. הפירוש הוא אחד – אלה מידותיו של הקב"ה . לכל הנביאים יש אותה עין פנימית שרואה את מהותו של המשל: הקב"ה מסתתר מאחורי כל התופעות, והוא זה שמניע את כל המציאות.
ריה"ל מוסיף דבר נוסף. אנו פוגשים משלים רבים המתארים את הקב"ה כאדם. למה הקב"ה נמשל דווקא לאדם ולא לדברים אחרים? והרי הדבר יכול להביא לטעות אמונית ולגרום לאנשים הפשוטים לחשוב שהקב"ה הוא אדם כמונו? ההסבר הוא שהאדם הוא הבריאה הקרובה ביותר שאפשר לדמותה לקב"ה. האדם הוא עולם קטן. הוא מורכב מדומם (עצמות), ומצומח (השערות הצומחות ומתפתחות), מחי (כוחות ההולדה), ובעיקר מנפש רוחנית אשר מניעה את הכול. כך גם העולם מורכב מכל חלקי הנבראים, דומם, צומח, חי ואדם, והקב"ה מעל הכול ומחיה את הכול. החידוש המדהים הוא שהקב"ה ברא כך את האדם מלכתחילה, כדי שעל ידי התבוננות בו נוכל לראות את התגלות הקב"ה בעולם.
הרחבות
* האדם – 'עולם קטן'
וּכְבָר דִּמּוּ הַמִּתְפַּלְסְפִים הָעוֹלָם לְאָדָם גָּדוֹל, וְהָאָדָם לְעוֹלָם קָטָן . יסוד הדימוי מצוי כבר במדרש: "שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן. כיצד? כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו כילוד אשה בראו, מה ילוד אשה מתחיל בטבורו ומותח לכאן ולכאן לארבעה צדדין כך התחיל הקדוש ברוך הוא לבראות את עולמו מאבן שתיה תחלה וממנה הושתת העולם... ויצירת הולד כיצירת העולם, כנגד יצירת הולד במעי אמו" [מדרש תנחומא פרשת פקודי, ג]. ובדברי ה'אבן עזרא' מצינו: "והיודע סוד נשמתו ומתכונת גופו, יוכל לדעת דברי העולם העליון, כי האדם דמות עולם קטן, והוא היה סוף בריאתו בארץ" [פירוש האבן עזרא לשמות כה, מ].
המלבי"ם הסביר בהרחבה דימוי זה: "וכמו שנקרא העולם בכללו בשם אדם גדול כן נקרא האדם בשם עולם קטן, כי כל העולמות שברא ה' וכל המציאות כולו שנוסד בששת ימי המעשה ועד סוף כולם נקבצו באו ביצירת האדם והושתלו בו... עד שהאדם הוא צלם כל מעשה בראשית והנשמה אשר נפח בו מרוחו שהיא אלהית וחלק אלוה ממעל היא מתפשטת בעולם הקטן הזה ומניעה ומחיה ומנהיגה אותו כהתפשטות האלהות בעולם הגדול... כי האדם מנהיג את מרכבתו הקטנה שהיא גויתו, כמו שינהיג המלך העליון את מרכבתו הגדולה שהיא העולם הגדול" [פירוש המלבי"ם לשמות, רמזי המשכן שבסוף הספר].
שאלות לדיון
מה ההבדל בין הצייר או המלחין לפני שהם יוצרים את יצירת האומנות לבין הנביא לפני נבואתו, לכאורה לשניהם יש "עין נסתרת"?
"יוֹדֵעַ שֶׁהִיא צוּרָה מַתְאִימָה לַמְשָׁרֵת הַנִּשְׁמָע". בתרבות של מותגים, איך ניתן לבנות עולם דימויים בריא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
