ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. לפני כחצי שנה קראנו בתורה
קטע קצר מתוך הסדרה.
באותו יום הקדמנו לקטע זה ונקרא
פרשיה נוספת מפרשת השבת שעברה.
השבת גם נקרא את אותה הפטרה
שנקראת בשבת הסמוכה לאותו מאורע.
התדע מדוע פעמיים בשנה,
נבחרה קריאה והפטרה דומה?
ב. גם לפני יותר משמונה שבועות,
קראנו קטע מפרשתנו זאת.
הקטע עוסק במי שמחמת ריחוק וטומאה,
מצווה חשובה וגדולה ממנו נמנעה.
ג. בפרשתנו מתחברת
התפילה הקצרה ביותר בתנ"ך.
על מי היא נאמרת,
ומדוע קצרה היא כל כך?
ד. בנסוע העם – מבוגרים, ילדים וילדות,
היו, בודאי, רבים שאבדו בדרך אבידות.
מי היה הממונה למצוא ולהחזיר,
לכל אחד את אשר החסיר?
ה. תפריט העם במצריים היה לדוגמא.
נזכר הוא פעמיים, כרקע לתלונה.
בפרשת "בשלח" נזכרים שני מאכלים,
ובפרשתנו שישה - להם כמהים ומייחלים.
ו. חניה ארוכה הגיעה לקיצה
והעם שוב יוצא למסע.
כמה זמן חלף מהנסיעה האחרונה,
ומה עשה העם בכל העת אשר חנה?
התדע מדוע הנסיעה בפרשתנו מכונה
(בפרק י', פס' י"ג) - הנסיעה הראשונה?
ז. פעמיים אצלנו בפרשה
ציווי לעשיית "מקשה".
כלי אחד תפקידו למקרא,
והשני מיועד לתאורה.
ח. שני פסוקים סמוכים בסדרה,
נאמרים בשני מקומות שונים בתפילה.
האחד בעת "פתיחה",
והשני בעת "הכנסה".
ט. עשר פעמים מופיע בסדרה,
השורש אסף בהחלפת צורה.
התמצא את כל הנאספים הרבים,
כולם - במחציתה השניה של הפרשה נזכרים?
י. טובה גמלה מרים לאחיה הקט,
בשומרה עליו ביאור ללא חת.
על זה המעשה - כפל כפליים,
גמלה העם בחכות לה רבוא רבותיים.
י"א. כלל גדול ביחסי חברה
למדנו רש"י על הסדרה.
כלל גדול לאדם המביע חרונו,
שלא יכעס על חברו עד שיודיענו סרחונו.
מדוע חשוב כלל זה לזכור,
והיכן נמצא לו בפרשה מקור?
י"ב. "העברת תער" - פעמיים נזכרה בתורה,
אצלנו בפרשה ובסדרה שעברה.
איסור העברה - ב"נשוא",
ומצווה – בפרשתנו זו.
האיסור רק על ראשו,
והמצווה על כל בשרו!
תשובות
א. ביום השמיני של חנוכה קוראים את קרבנות הנשיאים שבסוף פרשת נשא ואת ארבעת הפסוקים הראשונים בפרשת בהעלותך. בשבת חנוכה ובשבת בהעלותך מפטירים בזכריה פרק ב' העוסק בנבואה על מנורה.
ב. ביום השישי של פסח קוראים את פרשיית פסח שני.
ג. משה מתפלל על מרים בצרעתה 'א-ל נא רפא נא לה', וברש"י- 'מפני מה לא האריך משה בתפלה- שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, דבר אחר שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה'
ד. 'ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות' (י', כ"ה) וברש"י- 'לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו'.
ה. 'בשבתנו על סיר הבשר באוכלנו לחם לשובע' (שמות ט"ז, ג'), 'זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים' (י"א, ה').
ו. עם ישראל הגיע למדבר סיני בא' סיון בשנה הראשונה לצאתם ממצרים 'בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני' (שמות י"ט, א'), ונסעו בכ' אייר לאחר כמעט שנה. בחנייה זו היו מעמד הר סיני, חטא העגל, שלושת העליות של משה להר סיני ונתינת לוחות ראשונות ושניות, בניית המשכן וחניכתו, מניין העם וסידור המחנה לפי דגלים.
ז. המנורה והחצוצרות.
ח. 'ויהי בנסוע הארון ויאמר משה... ובנחה יאמר שובה ה'...' נאמרים בפתיחת הארון ובהחזרת ספר התורה.
ט. 'ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות', 'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה', 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל', 'אם את כל דגי הים יאסף להם', 'ויאסוף שבעים איש מזקני העם', 'ויאסף משה אל המחנה', 'ויאספו את השליו', 'הממעיט אסף עשרה חומרים', 'תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה אחר תאסף', 'והעם לא נסע עד האסף מרים'.
י. 'והעם לא נסע עד האסף מרים' וברש"י- 'זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור שנאמר ותתצב אחותו מרחוק וגו''.
י"א. לאחר דיבור מרים ואהרן במשה הקב"ה מודיע להם שחטאו ורק אח"כ מענישם. 'ויחר אף ה' בם וילך – מאחר שהודיע סרחונם גזר עליהם נידוי, קל וחומר לבשר ודם שלא יכעוס על חבירו עד שיודיענו סרחונו' (רש"י י"ב, ט')
י"ב. הנזיר נצטווה בימי הנזירות 'כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו' (ו', ה'), ובסיום הנזירות 'והעבירו תער על כל בשרם' (ח', ז').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
