ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
רוב רובו של דור הפושעים ההוא כבר מת במיטתו בלי לתת דין וחשבון אמיתי על פשעיו בפני משפחות הקורבנות או בפני העולם הכללי ומצפונו. לבד מהעשרה בנירנברג, אדולף אייכמן ועוד כמה מאות נאצים בכירים שנפלו לידיים סובייטיות, היו מעט מאוד מעשי נקמה נגד הרוצחים שהוסיפו לחיות חיים רגילים בתום המלחמה.
שמעון ויזנטל, כאדם פרטי ואחר-כך בעזרת הארגון שנקרא על שמו, המשיך ועדיין ממשיך לרדוף את הרוצחים שחיים בקרבנו. אך המרדף אחריהם נותר בעיקרו חסר תוחלת יחסית למספר הפושעים ולמספר הפשעים שהתבצעו. נראה שהיהודים אינם מצטיינים במשחקי נקמה, לפחות לא כפי שהנקמה מוגדרת בדרך כלל בתרבות האלימה שלנו.
מדינת ישראל הצליחה כמה פעמים לנקום במחבלים וברוצחים, אך הרשימה ארוכה, והזמן קצר. וכיום, בתרבות שבה התקינות הפוליטית והאיזון האווילי שולטים במחשבה האינטלקטואלית ובפוליטיקה של ארצות המערב, לא רואים בעין יפה נקמה. במקום שאין מוסריות, גם אין פשע, מפני שבמצב כזה אפשר להבין כל דבר ואפילו להצדיק כל מעשה.
ובכל אופן, על הקורבנות נופלת רוב האשמה על הגורל שפקד אותם, מפני שאחרת איך אפשר להסביר את קיומו של רשע מסוג כזה בעולם רציונאלי ושפוי?
לכן הנקמה היהודית חייבת לקבל הגדרה אחרת וללבוש צורה הרבה יותר ממוקדת ונאורה ממעשי נקמנות רגילים. בשבוע שעבר, משפחת רוקח, המשפחה של הרבי מבעלז, חגגה את נישואי נכדו של האדמו"ר. הקידושין נערכו בחצר של בית הכנסת הגדול והמרהיב של חסידות בעלז, וארוחה חגיגת הוגשה אחר-כך במרכז הכנסים הבינלאומי בבנייני האומה, בירושלים ההומה והחנוקה מפקקים. יותר מ-15 אלף איש נכחו בחתונה.
הרבי מבעלז הקודם נמלט מהונגריה בשנת תש"ד, שבועות ספורים לפני שהגרמנים פלשו ותפסו את השלטון שם. הגיע לארץ-ישראל, שבור בגופו ובודד ברוחו, לאחר שכמעט כל משפחתו וחסידיו היו בדרך לאושוויץ. הוא בקושי הצליח לאסוף מניין כדי להקים את חצרו מחדש. אבל איכשהו, חסידות בעלז, כמו העם היהודי עצמו, התחדשה והתמלאה חיים למען הדורות הבאים הרבים שנולדו באורח פלא.
כיום בית הכנסת הגדול של בעלז שולט בחלקים מהנוף הירושלמי ושוב, כמו במזרח אירופה, חסידי בעלז נוהרים לחצר הרבי לקבל עצה, תמיכה, תפילה והדרכה רוחנית. כך קרה שבשבוע שעבר נקלעתי במונית לרחוב בירושלים שהיה פקוק להחריד בעקבות תהלוכת החתונה, וחשבתי לעצמי: החתונה הזאת, כל מה שכרוך בה וכל מה שהיא מייצגת, היא הנקמה האמיתית שלנו בהיטלר ובעושי דברו. אני מודה לקב"ה שזכיתי לחיות ולראות את זה.
למעשה, הקיום של העם היהודי ובייחוד של מדינת ישראל הוא כשלעצמו הנקמה האמיתית בכל הפושעים שניסו להשמיד ולעקור אותנו רק לפני עשרות שנים ספורות. השואה הייתה אירוע נורא בהיסטוריה שלנו, אירוע שאין לו הסבר אנושי, או אפילו צידוק תיאולוגית, אך מה שבא בעקבות השואה - ההתחדשות של העם היהודי בכל היבטי החיים, התרבות, הטכנולוגיה, הרפואה, הפוליטיקה, ההקמה וההצלחה המתמשכת של מדינת ישראל, הצלת יהדות רוסיה והצמיחה הגדולה בתורה ובמסורת בחברה היהודית - כל אלה הם באמת ובתמים נס.
זאת הנקמה הגדולה ביותר במי שביקשו להשמיד אותנו, ואם תרצו, הנקמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עצמה. הנביא אומר "כי לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי". אנחנו לא יכולים להרוג את כל האויבים או להעניש את כל אלה שפוגעים בנו. אך עצם הקיום שלנו והמשך ההתפתחות האינטלקטואלית, הגשמית והרוחנית שלנו, מפריכים את כל ההאשמות הכוזבות ונוטפות השנאה ומסכלות את כל התוכניות הנפשעות של שונאינו. די להיות יהודי במעשה ובמחשבה כדי להיות חלק מהדפוס המתמשך של הנקמה היהודית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
