ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
הרבי הגדול מקוצק, הצביע על הכשל שיש בחשיבה הזאת באמירה הקולעת שלו "אם אני אני ואתה אתה, הרי אני אני ואתה אתה. אך אם אני אתה ואתה אני, אז אני לא אני, ואתה לא אתה".
אגוצנטריות והערכה עצמית מופרזת הן פגמים חמורים באישיות. אך הערכה עצמית נמוכה, תחושת רדיפה, דיכאון נפשי וערך עצמי דל הן בעיות אישיות חמורות אף יותר. בהיסטוריה שלו התאפיין העם היהודי ביכולתו גם כעם קטן, נרדף וחסר ישע, לכאורה, להתאושש שוב ושוב ולהישאר גאה ונאמן לאמת של האמונה והמסורת שלו.
בכל הדורות היו יהודים יחידים שנטשו את העם היהודי והפכו ל"אחרים", אבל העם היהודי ככלל תמיד נשאר איתן ונאמן לייעודו ולהגדרתו העצמית הייחודית. זה היה המקור האמיתי של הקיום היהודי באלפי שנות הגלות הארוכה והמרה ברובה.
המכשול העיקרי שאני רואה במאבק המתמשך בינינו לבין שכנינו הערבים הוא העובדה שהם מגדירים את עצמם כמעט אך ורק לפי "האחרים", קרי, היהודים ומדינת ישראל. כל מה שהם רוצים הוא להשמיד את המדינה היהודית ולרשת אותה. אין להם דחף פנימי אמיתי להקים מדינה של ממש משלהם. מערכת החינוך שלהם מבוססת כמעט אך ורק על הסתה ושנאה כלפי היהודים. אין להם שום דחף לבנות תרבות יצרנית משלהם, כלכלה שאיננה תלויה בנדיבות לבו של האו"ם או בנדבות של האיחוד האירופי. השמדת "האחר" איננה בסיס לזהות עצמית חיובית או לבניית אומה. שום החלטה שתעבור בעצרת הכללית של האו"ם לא תתרום בשום אופן לשום סוג של הגדרה עצמית.
כפי שמורות המילים עצמן, הגדרה עצמית וערך עצמי הם דברים שצריכים לצמוח מתוך העצמיות של האדם. מהפכות רבות שנדמה היה שהצליחו בראשיתן הידרדרו לאלימות ולתוהו ובוהו ולבסוף גם לעריצות, רק מפני שלא היה להן בסיס להמשך התפתחות הערך עצמי אחרי ש"האחר" חוסל כך או אחרת.
זאת היתה הסיבה לכך שלא הצליחו להקים מדינה ערבית לצד מדינת ישראל בשישים השנים האחרונות. זאת עדיין הסיבה לכך שהסיכוי לסיום, כזה או אחר, של הסכסוך הישראלי-ערבי בעתיד הנראה לעין בלתי סביר עד מאוד גם היום. הבעיה איננה רק שאין לנו שותף לעשות אתו הסכם, אלא גם שהשותף שמציעים לנו איננו יודע מה הוא רוצה, חוץ מהשמדת מדינת ישראל. בתנאים כאלה כמעט בלתי אפשרי לנהל משא ומתן משמעותי.
על מנת להיות יהודי צריך זהות עצמית ברורה, ואת הזהות העצמית הזאת אפשר להשיג רק באמצעות היכרות בסיסית לפחות עם היהדות והמסורת. התוודעות לסיפור של העם שלנו יכולה לתרום לתחושה החיונית של זהות עצמית והבנה אישית שתבטיח את העתיד היהודי.
למרבה הצער, רבים בעולם היהודים מגדירים את עצמם כיום במונחים הומניסטיים פומפוזיים ומעורפלים שאין להם שום קשר לצדדים המעשיים של העולם שאנחנו חיים בו – בוודאי לא למצבו של העם היהודי ולמעמדה של המדינה היהודית בעולם הזה. גם יהודים כאלה מגדירים את עצמם לפי ה"אחרים", וכתוצאה מכך הם הופכים בעצמם ל"אחרים" ומתנתקים מהיהדות.
עצובה עוד יותר הנטייה האיומה שיש שאלה שהופכים ל"אחרים" למתוח ביקורת ולעורר שנאה נגד אותם אנשים שתוכם הם יצאו. התנהגות כזאת הורסת, בסופו של דבר, לא רק את מושא השנאה אלא גם את השונא עצמו. היסטוריה היהודית מלאה בהריסות של אנשים שאיבדו את ההגדרה העצמית שלהם ושכחו את ההבנה ש"אני אני, ואתה אתה", את ההסדר הזה שמבטיח בריאות חברתית ושפיות נפשית לי וגם לך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
