ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שמואל אמר: תמן (בשיתוף מבואות) תנינן מזכון צריך לזכות (להם את העירוב), ברם הכא (בעירוב תחומין) דלא תנינן מזכון אינו צריך לזכות. רבי יוחנן אמר: קולי חומרין (קל וחומר) בדבר, מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את אומר מזכין, עירובי תחומין מדבר תורה לא כל שכן?
בבבלי פ. נחלקו האם צריך לזכות בשיתופי מבואות והאם צריך לזכות בעירובי תחומין. כמו כן בבבלי אין את הלשון "קולי חומרין" אלא "קל וחומר" או "כל שכן" (וגם בירושלמי כמעט תמיד משתמש בלשונות הללו ולא בלשון "קולי חומרין").
כמי הלכה בהלך לשבות בעיר אחרת בבלי פו. • פ"ח ה"ה [נג.]
המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת וכו'. מר עוקבן בשם רב: הלכה כרבי מאיר.
בבבלי אמר רב הלכה כרבי שמעון.
צורת הפתח מועילה גם במים בבלי פז. • פ"ח ה"ז [נג:]
אמת המים וכו' נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח.
בבבלי לא הובא שצורת הפתח מועילה במים.
אמת המים שרחבה פחות מד' אינה כרמלית בבלי פז: • פ"ח ה"ז [נג:]
פשיטא הדא מילתא: עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה (אמת המים) מותר לטלטל ומותר למלות (שאינה כרמלית אלא מקום פטור).
בבבלי יש דעה (זעירי בדעת חכמים) שגם אם אמת המים רחבה רק שלושה טפחים היא כרמלית.
האם יש בכלל רשות הרבים פ"ח ה"ח [נד:]
אמר ליה: על דעתך אין רשות הרבים לעולם. ריש לקיש אמר: לעולם אין רשות הרבים עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו. מוחלף שיטת ריש לקיש, דאמר אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבא, שנאמר כל גיא ינשא (ולעיל אמר שיש רשות הרבים בעולם הזה כאשר היא מפולשת מסוף העולם ועד סופו).
בבבלי כב: הובא בלשון תימה, שהרי האוקיינוס מקיף את כל העולם, ולכאורה לא היתה רשות הרבים כלל, ולכן מסיק שהנהרות והאוקיינוס לא מפקיעים את דין רשות הרבים, ופשוט שיש רשות הרבים בעולם הזה.
מחיצה תלויה בשבת ובסוכה בבלי פו: • פ"ח ה"ח [נד:]
אמר רבי יוחנן: לא אמר רבי יוסי (שמחיצה תלויה מתרת) אלא לעניין סוכה, אבל לעניין שבת (שהיא איסור סקילה) אף רבי יוסי מודה. מילתיה דרבי חנינא אמר אף לעניין שבת.
בבבלי פשוט שרבי יוסי מודה שמחיצה תלויה לא מתרת בשבת.
מדמה את מחיצה תלויה לפי תקרה בבלי פז: • פ"ח ה"ח [נד:]
רבי יודן ורבי יוסי וחנניה בן עקביה שלשתן אמרו דבר אחד: רבי יהודה דגשרים מפולשין (פי תקרה יורד וסותם), רבי יוסי הא דסוכה (מחיצה תלויה), רבי חנניה בן עקביה דתני רבי חנניה התיר שלשה דברים התיר כצוצרה (גזוזטרא שהיא למעלה מהמים - מחיצה תלויה) וכו'.
בבבלי לא דימה בין פי תקרה יורד וסותם למחיצה תלויה 1 .
מראית העין בחדרי חדרים מותר פ"ח ה"ט [נה:]
והתני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר (ולא חוששים למראית העין)! הדא פליגא על רב ולית ליה קיום (לדברי רב), דרב אמר כל שאסור משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור.
בבבלי שבת סד: (ובעוד מקומות) נחלקו תנאים האם כל שאסרו משום מראית העין אסרו גם בחדרי חדרים, ובירושלמי כאן מסיק שמותר (וכן מוכח מהירושלמי שבת פ"ג ה"ב [כב:] שמותר, ועיין מה שכתבנו שם).
^ 1.דרך הירושלמי לדמות סוגיות בנושאים שונים יותר מהבבלי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף סד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
