ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
בקיץ שעבר נדמה היה שהמפגינים מצאו נושא שנפל על אוזניים קשבות בציבור הישראלי הרחב - שוויון חברתי וכלכלי. אך גם הסוגיה הזאת דעכה אט-אט לאחר שהפוליטיקאים שילמו מס שפתיים והקימו ועדות לבדיקת הנושא (מחיר גבינת הקוטג' ירד לזמן-מה, אך התחיל לעלות שוב בהדרגה), אך היו מעט מאוד הישגים ממשיים בחזית הזאת. העובדה שהמתסיסים והאנרכיסטים ניצלו את ההפגנות למען שוויון חברתי כדי לנהוג באלימות ולחולל מהומה, ציננה מאוד את ההתלהבות של המפגינים להמשיך ולמחות למען מטרה זו שנראית ראויה.
אז עכשיו הנושא שמוציא את המפגינים לרחוב הוא אחת הסוגיות החביבות על החברה הישראלית: התנפלות על חרדים ותביעה לכפות עליהם להתגייס לצבא או לעשות שירות לאומי.
החברה החרדית איננה זוכה לפופולריות או לכבוד, וזאת בלשון המעטה, בחברה הישראלית הכללית. יש לכך סיבות רבות. חלקן מוצדקות בגלל התנהגות החרדים, אך רובן דמיוניות ובלתי מוצדקות. למרות זאת, החברה החרדית מעולם לא ראתה לנכון להתייחס לנושא ולהאיר את עיניהם של מלעיזיה בכל הנוגע לערכי היסוד שקובעים את ההתנהלות ואורח החיים של החרדים. העובדה שהחברה החרדית מרשה לעצמה להתנהל דה-פאקטו לא על ידי מנהיגיה הרבנים אלא על ידי פוליטיקאים ומאכרים, רק פוגעת בה ומעכירה את התדמית שלה בעיני הציבור הרחב בישראל. זאת אחת הסיבות ששאלת החרדים והשירות הצבאי הפכה לנושא הטבעי והמתבקש בהפגנות של מוצאי שבת, כששאר הנושאים לא מטרידים את הציבור מספיק כדי שייצא אל הרחובות באלפיו.
כל היגיון ושכל הישר אומרים לנו ששילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית ושילוב החרדים בצה"ל או במסגרת של שירות לאומי הוא תהליך הדרגתי, תהליך שדורש זמן, סבלנות, סובלנות, חינוך, פשרה ורצון טוב מצד כל המעורבים בדבר. כפייה, עונשי מאסר וקנסות למיניהם הם פיתרונות פופוליסטיים שלא תהיה להם השפעה של ממש על העולם האמיתי שבו אנחנו חיים כרגע. חלוקה שווה של הנטל הלאומי היא סוגיה פופוליסטית שקשורה קשר הדוק לבחירות, אך כמו נושא השוויון החברתי, זה לא עניין שיכול להיפתר על ידי החלטה ממשלתית או יומרה פוליטית.
ביום ראשון שעבר ציינו את תענית י"ז בתמוז, יום שהתרחשו בו אסונות רבים בהיסטוריה של עם ישראל. כמה מהאסונות האלה התרחשו בגלל גורמים מבחוץ: נפרצו חומות ירושלים, ספר תורה שנשרף על ידי רודן ועוד. אך חלק מהאסונות אנחנו המטנו על עצמנו בהתנהגותנו. על אף שגם האסונות ה"חיצוניים" פקדו אותנו בגלל החסרונות הרוחניים שלנו, קל לנו יותר להשלים עם הרעיון שיש לנו בעולם אויבים מרים וקשים, אויבים שלפעמים מצליחים לנצח אותנו באופן זמני. אך לא נוכל לתרץ לעולם את ההרסנות שמקורה באסונות "הפנימיים", באלה שאנחנו המטנו על עצמנו. דמוניזציה של אוכלוסיה שלמה של יהודים בוודאי לא תועיל, והניסיון לכפות עליה לעשות מה שאחרים רוצים שהיא תעשה נועד לכישלון בעליל. אלה שרקדו סביב עגל הזהב והכריזו "אלה אלוקיך, ישראל!" לא היו מוכנים לסבול דעה שונה או אורח חיים אחר. כולם היו חייבים לעבוד את עגל הזהב. התוצאה הייתה מלחמת אזרחים, מותם של אלפים מבני ישראל והשמדת עגל הזהב בסופו של דבר.
יש הרבה אירוניה בעובדה שאלה שצועקים כל הזמן נגד כפייה בישראל הם עכשיו חיל החלוץ במאמץ לכפות את דרכם על זולתם. רק תוכנית סובלנית של שילוב הדרגתי תוביל, בסופו של דבר ובאופן בלתי נמנע, לפיתרון הבעיה הקשה הזאת. הפגנות בלילות קיץ לא ישיגו את התוצאה המקווה בתחום הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
