ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
במבט ראשון אפשר להסיק שהנביא מציב דרישות בלתי אפשריות, הואיל וההתנהגות האנושית והאינטרקציה החברתית לעולם לא יוכלו להיות נקיות לחלוטין מהתחלואים. כולנו יודעים היטב שהתורה לעולם אינה דורשת מאתנו משהו בלתי אפשרי. אם כך, מה הנביא מנסה לומר בדברי התוכחה הקשים שלו? מה באמת הוא תובע מאתנו, מבני התמותה שהטעות היא חלק בלתי נפרד מחייהם?
נדמה לי שהוא תובע מאתנו שלפחות נבין ונזהה את החסרונות הקיימים בחברה שלנו. אולי לא נוכל לתקן אותם לגמרי, אבל אנחנו צריכים לפחות לדעת שהם קיימים. אסור לנו להניח לאדישות ולהלם להשתלט על החושים הטובים שלנו ולהביא לכך שנפסיק את המאבק המתמיד למען בניית חברה מתוקנת יותר.
הנביא דורש שלא נוותר ונמשיך לנסות לשפר את המצב החברתי של העולם שבו אנחנו חיים, גם אם ידוע לנו מלכתחילה שהצלחה מלאה היא דבר נשגב מהיכולת האנושית. אם נקבל את המגרעות החברתיות בלי התמרמרות, חרטה או תלונה, נהיה לשותפים לפשע ורק נזרז את החורבן שיבוא בסופו של דבר.
ידוע שהחפץ חיים אמר שמה שדחף אותו לכתוב את היצירה החשובה שלו על הל' שמירת הלשון הייתה העובדה שהוא שם לב שאנשים שעסקו בדיבור מהסוג הלא-חיובי הפסיקו להיאנח בצער ולהתחרט על דבריהם. לשון הרע הפכה לנורמה חברתית מקובלת, ואנשים הפסיקו להתבייש או לחוש מבוכה כשהתנהגו באופן הזה.
בושה היא נשק חזק שיכול להשפיע לטובה, וכאשר הוא נעלם מהחברה, כשאינטרס אישי בוטה ותאוות בצע הופכים למשהו לגיטימי, אנחנו צועדים לקראת אסון. זאת האזהרה של ישעיהו. פוליטיקאים שנתפסו בקלקלתם מנסים שוב בגלוי להיבחר משרה ציבורית, כאילו המאסר שריצו או העובדה שנאלצו להתפטר מכהונה ציבורית מנקים אותם מאשמה.
חברה שאין בה בושה, שמנהיגיה לא מזהים את הבעיות המוסריות בהתנהגותם, גוזרת על עצמה תחלואים של משוא פנים, שחיתות ועוולות שיסכנו את קיומה. הנביא דורש מאתנו, גם אם אנחנו לא מסוגלים לתקן את כל העוולות, לפחות להתבייש במגרעות שקיימות בחברה שלנו.
הכרה בחסרונות ותחושת הבושה שמתלווה לה הן הבסיס לתיקון הלך הרוח וההתנהגות של החברה. אז יהיה אפשר להגשים במלואה את התחזית האופטימית של הנביא "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
