ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
הגישה במערב, כפי שרואים שוב ושוב בהתנהלות שלו מול המזרח התיכון, היא שהנמר לא באמת מתכוון לפגוע ואין בו שום סכנה, ואם רק נאכיל אותו כראוי, הוא יהיה מאולף ומבוית. לכן בארצות המערב רואים בטרוריסטים רק לוחמים ובדברי שטנה רק טקטיקה של המאבק ומאמינים שתמיד יש פתרונות קסם לשנאה ולמלחמות שנמשכות כבר מאות שנים.
הלך-הרוח "הוורוד" הזה של המערב לא מושפע כלל מהמציאות נתמך על ידי דעות קדומות ארוכות שנים (במיוחד נגד היהודים והמדינה היהודית, אך באופן פרדוקסלי גם נגד העולם הערבי) ומקבל חיזוקים מאידיאליזם שמאלני שמתעלם מהעובדות ומהמציאות. המערב שכנע את עצמו שמאחר שמורסי נבחר בבחירות דמוקרטיות, הוא ודאי אדם טוב שרוצה לקיים שלטון טוב ונבון.
המערב נוטה לשכוח, למרבה הנוחות, שגם היטלר עלה לשלטון בגרמניה של שנות ה-30 באמצעות תמרון של הליך הבחירה הדמוקרטי ונהנה מתמיכת רוב העם הגרמני בעת שהוביל אותו וחלק גדול מהעולם להשמדה רצחנית ולחורבן.
אסד מתכוון להתמודד על נשיאות סוריה שוב וטוען שרוב בני ארצו תומכים בו, וזאת אחרי שהרג יותר ממאה אלף מבני עמו. האייתוללות באיראן מצליחים כל הזמן להעלות לשלטון את עושי דברם. המנהיגים הפרועים של תורכיה עלו לשלטון בבחירות חופשיות. המחבלים של החמאס זכו בבחירות בעזה ובכל זאת הביאו לבוחריהם רק ייאוש ומלחמה ורצח של חפים מפשע. חורבות ההליך הדמוקרטי נמצאות בכל מקום בנופי של המזרח התיכון, כפי שהיו זרועות גם באירופה של המאה שעברה.
כל מה שנאמר כאן לא נועד להתפרש כדחייה של הדמוקרטיה לטובת אוטוקרטיה או שלטון רודני, אלא להראות שדמוקרטיה יכולה להיות יעילה רק בארצות ובחברות שבהן שורר הלך-רוח סובלני, פתוח ולא אלים.
בדמוקרטיה דרושה היכולת להחליף אידיאלים ופילוסופיות, ולא משנה כמה זמן הם מלווים אותנו או כמה הם יקרים לנו כאשר הם נכשלים ומביאים יותר נזק מתועלת לחברה ולאומה.
לשם כך דרוש הלך-רוח בריא של פתיחות ונכונות להכיר במציאות הקיימת ואומץ לב להודות בטעות ולשנות כיוון. הנטייה לקדש טקטיקה או מדיניות שהתברר ככושלת היא מתכון בטוח להמשך הכישלון והחולשה. היעדר פתיחות אמיתית עלול למנוע מאתנו לחולל שינוי אמיתי ולאמץ טקטיקה שבאמת תתאים למצב הקיים.
נדמה שהחברה הישראלית ככלל בוחנת מחדש את הלך-הרוח שלה. על אף שסקרים מסויימים מראים שכביכול רוב הישראלים תומכים בפיתרון של שתי מדינות לשני עמים, אנשים מתחילים להבין שזה לא משהו בר השנה במציאות של ימינו. נראה שהסטטוס קוו, אף שהוא מאוד לא נוח, יישאר אתנו שנים רבות.
הלך-הרוח שאומר שוויתורים חד צדדיים של ישראל יכולים להביא שלום הולך ודועך אט-אט, אך בהתמדה. השינוי הזה בהלך-הרוח צריך להתחיל לחלחל איכשהו גם להלך-הרוח של המדינאים באירופה ובאמריקה. מלחמות בתחנות רוח יש אולי סיפוק לאידיאלים ולצרכים הדמוקרטיים של המערב, אבל בסופו של דבר זה מאמץ עקר.
גם בתוך הקהילה הדתית בישראל הלך-הרוח משתנה אט-אט. על אף שהפוליטיקאים שמתיימרים לייצג את המגזר הזה בחברה הישראלית קולניים כתמיד בהתנגדותם לשינויים שבכל זאת מתרחשים בחברה שלהם, הלך-הרוח של רבים משתנה לאט אך בברור. ועם השינוי בהלך-הרוח יבואו, בסופו של דבר, גם בכלכלה של המגזר החרדי והשתלבות בחברה הכללית בישראל.
שינוי כיוון ונטישת טקטיקות חברתיות, דפוסי התנהגות מושרשים, הם עדיין תהליך איטי, מפרך וכואב. אך ברגע שהלך-הרוח מתחיל להשתנות, גם המציאות בשטח משתנה לטובת כל הנוגעים בדבר, כך אנחנו מקווים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
