ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עניינים אלו, היו בכל הדורות, אך דומה שבדורנו הם זוכים להתרחבות הולכת וגוברת. בכל יום אנו נתקלים במודעה חדשה בעיתון, בעלון או בלוח המודעות, המבשרת על – מחולל ישועות או סגולה חדשה.
בפשטות – שתי סיבות יש להתרחבות התופעה. האחת – מעשית. אנשים זקוקים לישועה בנושאים רבים – רפואה, פרנסה, זיווג, פרי בטן ועוד. כדי להיוושע, הם מוכנים לשלם כסף רב, ונאחזים בכל בדל של תקווה, בבחינת 'אם לא יועיל, לא יזיק'. נוסיף לעניין את התרחבות שוק התקשורת והפרסום, המפיצים כל שמועה ומידע למרחקים, וכך נבין כיצד ה'תעשיה' הולכת וצומחת.
הסיבה השנייה, פנימית יותר. עניינים אלו קשורים לעולם הפנימי, עולם הנבואה ורוח הקודש. כך מצינו אצל שאול, שהלך לשאול את שמואל הנביא על האתונות האבודים. "לכו ונלכה עד הרואה", הנביא נקרא 'רואה' על יכולותיו לראות ולעזור לאנשים במצוקותיהם. עזרה זו היא, כמובן, החלק החיצוני והרדוד יותר של אור הנבואה, שעיקר עניינה הנושאים הרוחניים והפנימיים, ובכל זאת – זהו חלק מאור גדול זה.
בעת הגאולה תתחדש הנבואה. לפיכך, דורינו, דור הגאולה, צמא להתחדשות הנבואה, וכחלק מצימאון זה הוא חש צורך עז להיעזר כבר ברוח הקודש. דרכם של עניינים רוחניים גבוהים, כדוגמת הנבואה, שהם מתגלים תחילה ברבדים הנמוכים שלהם, ומתרוממים אט אט למעלתם השלימה.
וודאי שיש צדיקי אמת, ויש סגולות אמיתיות, אך לצערינו ישנם גם מקרים של זיוף ותרמית, ואלו – מזיקים. אנשים מבזבזים את כספם לריק, חיים באשליות ונופלים בסוף למפח נפש, מקבלים הוראות והנחיות שגויות המזיקות לחייהם ועוד. וכאן עומד האדם ושואל – כיצד אדע להבחין בין אמת לשקר?
ברצוני להביא, בשמם של גדולי הדורות, שתי נקודות חשובות בנושא. ראשית – נושא זה הניזון בשורשו מהנבואה, שורשו בפרשותינו. בפרשות ראה – שופטים, נצטווינו על נושא הנבואה, כשהתורה מבחינה בין נביאי אמת לנביאי שקר, ובין מצבים שעלינו לשמוע לנביא ומצבים שאסור לשמוע לו. לא נאריך בדברים, אך הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"ז – פ"י) מסכמם.
בראשית דבריו, כפתיח לכל הנושא, הוא מציין – "מיסודי הדת לידע שהא-ל מנבא את בני האדם. ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו, ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם... בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד...". האות, המופת או ידיעת העתידות משמשים רק כחיזוק למי שיש בו תכונות אלו. כלומר, עלינו לבדוק את ה'צדיק' אם אכן הוא ידוע כגדול בתורה ובמידות.
לידיעה זו, לא מספיקים הדברים שהוא מפרסם על עצמו או ה'מופתים' שנושאי כליו מלחששים עליו, כי אם לוודא שהוא אכן גדול בתורה ובמידות.
כאן ניתן להביא את אשר אומרים בדרך צחות על דברי הנביא ירמיה (ט, כב – כג) "אל יתהלל חכם בחכמתו... גיבור בגבורתו... עשיר בעושרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל – השכל וידוע אותי...". החכם, הגיבור והעשיר לא מתהללים במעלותיהם, כי אלו מעלות שאפשר לבדוק אותם, ולכן לסיפוריהם אין משמעות, פשוט בודקים ומוודאים את הדברים. אולם ב'השכל וידוע אותי' יש אנשים המתהללים, כי זו מעלה שאי אפשר לבדוק. האדם מספר על עצמו שהוא בקי בתורת הנסתר, ויש לו מהלכים בשמיים, ואין לנו דרך לבדוק זאת.
לפיכך, הדרך לבדוק נושאים אלו היא לשאול תלמידי חכמים ומורי הוראה, שאנו מכירים אותם מתורת הנגלה, ויכולים לבדוק את הסגולות או הצדיקים אם אכן הם מקובלים על פי דרכי התורה הידועות והנבדקות.
שנית – חשוב לזכור, שנושא זה הוא הנלווה לתורה, אך עיקר התורה היא עלייתו הרוחנית של האדם והעולם. וכך סיפר מרן הגר"א שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב (אמרי שפר עמ' רעט) – בעת שנפטר 'החזון איש' הספידוהו הספדים גדולים. ואחד הרבנים שהספיד, צעק בתוך ההספד: "ההספד על החזון איש הוא חילול כבוד התורה", וביאר דבריו:
החזון איש ישב ולמד תורה כשישים שנה, ואף אחד לא התעניין בתורתו ובגדלותו, ורק בשנים האחרונות כשהתחיל לחלק ברכות להמון העם, באו אליו לברכות, אז נתפרסם. זה חילול כבוד תורתו של החזון איש, שהתפרסם בגלל ברכות ולא בגלל תורתו.
ויהי רצון, שנזכה לתורת אמת, שתרומם את כולנו ברוחניות ובגשמיות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
