ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אמר ר' יהודה צבי: רק עתה מבין אני את טעם האמרה "איניש באיניש פגע, טורא בטורא לא פגע", כלומר אדם באדם פוגע, הר בהר לא פוגע: אם האחד חושב את עצמו לאיש פשוט וכן השני, יכולים הם להיפגש יחד. אבל אם האחד חושב את עצמו להר גבוה וכן השני, אין הם יכולים להיפגש.
סיפורנו הוא סיפור המפגש באמצע הדרך. עיקרון זה של הפגישה באמצע הדרך מוכר לנו ממפגש האחים שבין משה ואהרן; משה נמצא במדבר ואהרן יוצא לקראתו, והם נפגשים באמצע הדרך. הפגישה באמצע הדרך מוכרת לנו משיטת התיווך של אהרן הכהן, שהיה מרבה שלום בין ישראל, וכשהיה רואה ששנים אינם מדברים זה עם זה מחמת ריב שהיה ביניהם, היה הולך אצל זה והיה אומר לו שפלוני מצטער עד מאד על שנתקוטט עמו, וכך היה עושה גם לשני. סופו של דבר שהיו מתרצים זה לזה והיו הולכים זה אצל זה והיו נפגשים באמצע הדרך.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
5 - הספר שבידי השד
6 - ענווה של פגישה
7 - עבודת ה' בלהט
טען עוד
הפגישה באמצע הדרך מסמלת את ההליכה של אדם לקראת אדם אחר, לא רק במשמעות הגיאוגרפית אלא גם במשמעות הנפשית-רוחנית. הפגישה באמצע הדרך מסמלת ויתור על עקרונות ועל כבוד לטובת התקרבות לזולת.
הסיפור שלנו מדבר על מצב בו שני צדיקים רכובים במרכבותיהם. הנסיעה במרכבה משרה אצלנו אווירה של חשיבות: כל אחד ספון במרכבתו, ונראה כי כל אחד מתבצר במעמדו, בתפקידו, בגדולתו. אולם מתברר שברגע שנודע להם שהצדיק השני בא לעומתם, הם יורדים מן המרכבה.
הירידה מן המרכבה מסמלת ויתור על המעמד, נכונות ללכת ברגל, נכונות לקבל את גדולתו של
האחר, הבא לעומת ההולך כשהוא רכוב במרכבתו. אולם מתברר כי גם האחר ירד מן המרכבה, וכך מוצאים הם זה את זה באמצע הדרך, כשכל אחד מהם מתנהל ברגל, מתוך נכונות לקבל באהבה את רעהו.
בשעת הפגישה, שהיא בעצם שיאו של תהליך ההתקרבות והוויתור בין השניים, מזכיר ר' יהודה צבי את האמרה "איניש באיניש פגע, טורא בטורא לא פגע". המשמעות הפשוטה של אמרה זו היא שטבעו של עולם הוא שאדם עשוי לפגוע באדם אחר, בעוד הר לעולם לא יוכל לפגוע בהר אחר.
הסיבה לכך היא פשוטה: האדם הוא נייד; הוא יכול להגיע לאדם אחר, ומתוך כך גם לפגוע בו.
זאת ועוד, האפשרות של אדם לנוע מביאה אותו לכך שהוא מסוגל לדרוך בדיוק על אותה נקודה בה עומד חברו, ומתוך כך מתעוררת שאלת המעמד והכבוד. היכולת של אדם לעמוד במקומו של אדם אחר הינה הסיבה לרבים מהסכסוכים שבין בני האדם, המרגישים מאוימים על-ידי העומדים בקרבתם ומאיימים על מעמדם. הר בהר אינו יכול לפגוע, משום שהר אחד אינו יכול לנוע ולעמוד במקומו של הר אחר. ההר לעולם לא מאיים על הר אחר, אף אם הוא גבוה ממנו או יפה ממנו.
ר' יהודה צבי הופך את המשמעות של האמרה הזו, אולם יחד עם זאת משמר את הרעיון שלה. אם האדם הוא אדם, אם הוא אנושי אם הוא מסוגל להכניע את עצמו בפני הזולת, הרי שיש לו סיכוי להיפגש עם האדם האחר. אולם אם האדם הוא הר, כלומר מתייחס אל עצמו כאל הר נישא, בעל מעמד שאין לו נגיעה ושייכות לבני האדם האחרים, הרי שלעולם לא יוכל לפגוש ולהתקשר באחווה עם אדם אחר.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
