ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במצב רוח זה הגיע לקראון הייטס בסוף שנת 1990, למה שחשב שתהיה הרצאתו האחרונה. בשעמומו נמהלה תחושת אשמה על כך שהרבי מליובאוויטש עודדו בעבר להמשיך ולהרצות, ויעקב חשש לנטוש את משמרתו ולאכזבו, אבל לא היה לו מה לעשות, לא נשארו בו דיבורים או הרצאות. הוא החל להשקיע שעות רבות בניסיון למצוא פעילות הולמת שתוכל לשמש תחליף להרצאות, אבל לא העלה בדעתו שום רעיון.
כפי שציפה, ההרצאה שנשא בסוף השבוע הייתה כישלון מוחלט. היא הייתה ארוכה מדי, בלתי אחידה ונטולת השראה. שירת הברבור שלו הייתה מזויפת, ובנוסף לתחושות השעמום והאשמה חש גם דכדוך.
הרבי נהג לקבל אורחים בימי ראשון בבוקר. כל מי שרצה יכול היה לפוגשו ולקבל ממנו ברכה ודולר לצדקה. אלפי אנשים עמדו בתור וההמתנה הייתה ארוכה ולא נוחה. למזלו של יעקב הוא היה במעמד של מרצה בשבתון, ואורחי השבתון והמשתתפים בו נכנסו ראשונים.
בגלל הרצאתו העלובה אמש וכוונתו לפרוש ממעגל המרצים, חשש יותר מתמיד לפגוש את הרבי. למרות תחושתו יצא בשעה המיועדת באותו יום ראשון כדי להצטרף לקבוצת השבתון, שהייתה אמורה ללכת אל הרבי בשעה אחת עשרה וחצי.
בדרך פגש קבוצת אורחים ממשתתפי השבתון, שבירכו אותו ושאלו אותו לגבי ההרצאה שנשא אמש. הם אמרו שהנושא היה אמנם מעניין, אבל ההרצאה הייתה מורכבת מדי וקשה להבנה. הם רצו לדעת אם יעקב פרסם את רעיונותיו במקום כלשהו. כשהשיב בשלילה שאלו לפשר הדבר, והוא ענה כי מטבעו הוא מרצה ואינו מיטיב לבטא את עצמו בכתיבה. הם לא הבינו זאת וטענו כי מי שרוצה לשרוד בעולם האקדמי חייב לכתוב הרבה והיטב. ברוור הסביר כי כתיבה מדעית שונה מהפרוזה של ההרצאה, וחשב כי כתיבתו העילגת מתאימה היטב לסגנון המונוטוני, היבש והפדנטי המאפיין כתבי עת אקדמיים.
כאשר הגיעו למלון ניגשה ליעקב קבוצת אנשים נוספת ששאלו אותו היכן יוכלו למצוא את כתביו. כשאמר להם שאינו מפרסם כתבים, הם חקרו מדוע, ושוב נאלץ לחזור על הסברו.
יעקב עלה ללובי שבו היה אמור להמתין ליציאת הקבוצה אל 770, בית מדרשו של הרבי, ובה לשכתו המרכזית. כמה תלמידי ישיבה שסייעו בפרויקט השבתון שאלו היכן יוכלו למצוא חומר כתוב שלו. הוא ענה שאין חומר כזה והם הקשו כקודמיהם: "מדוע לא?!"
יעקב החל לאבד את סבלנותו והסביר בחריפות: "איני סופר, מעולם לא הייתי סופר, ולמעשה איני מסוגל לכתוב".
"איך זה ייתכן?!" הקשה אחד מהם, "הרי אתה פרופסור, לא?!"
יעקב קם ויצא מהאולם.
לבסוף עזבה קבוצת השבתון ויצאה לפגישה עם הרבי. בדרך צעד ליד בני זוג, שהציגו את עצמם ושאלו היכן הוא כותב...
יעקב רק חייך, העמיד פנים שלא שמע את שאלתם והמשיך ללכת.
כאשר הגיעו ל 770 עברו את המוני בני האדם שהמתינו בתור ונכנסו בעד דלת בקומת המרתף של הבניין. בעוד התור שלהם זוחל קדימה חש יעקב שלבו פועם בחוזקה ופיו יבש. ככלות הכול, הרהר לעצמו, המפגש עם הרבי אינו דבר של מה בכך. לפניו היו בתור הרב שמואל לו, ידיד מלונדון ובנו שהתארס זמן קצר לפני כן. יעקב ראה את הרבי נותן לכל אחד מהם דולר ואומר להם דבר מה. רגע לאחר מכן עמד יעקב בפניו.
למרות שהמפגש עם הרבי בחלוקת הדולרים אורך כמה שניות, הוא נמשך רגעים ארוכים מאוד. במהלך הרגעים היקרים הללו האדם חש שהרבי מקדיש לו את מלוא תשומת לבו ושחוץ ממנו לא קיים בעולם שום דבר. הרבי הביט בו באהבה שלא תשוער, נתן לו דולר ואיחל לו "ברכה והצלחה".
יעקב החל ללכת בדרכו החוצה. לפתע אחז מזכירו של הרבי בשרוולו. יעקב הסתובב לעבר הרבי וראה כי הוא מושיט לו דולר נוסף. כשיעקב לקחו, הרבי אמר לו בחיוך קטן ובמשובה בעיניו: "הצלחה בכתיבה!"
יעקב היה המום. כאשר עזב את הבניין שאל אותו בנו של הרב לו: "יענקל, אתה סופר?"
"כן", ענה יעקב, "מעכשיו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
