ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"חושך לא מגרשים במקלות, חושך מגרשים בעזרת אור", אומרים המבוגרים.
האור מסמל את הטוב, ואילו - החושך מסמל את הקושי והרוע, והאדם בטבעו שואף לגרש את החושך ולהעלות אור. אך האם הדרך היחידה להגיע לאור ולטוב עוברת בגירושו של החושך?
כיום, מקורות האור העולמיים הם השמש והירח. אולם, מקורות אלו נבראו רק ביום הרביעי לבריאה, ואילו האור עצמו נברא ביום הראשון. אם כן – מה האיר ביום הראשון? עונים חז"ל – האור הגנוז. אור רוחני מיוחד שהאיר בעולם ללא מקורות אור, ובו היה רואה האדם מראש העולם ועד סופו. ראה הקב"ה שאין כדאי לרשעים להשתמש באור זה, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא (רש"י בראשית א, ד).
נשאלת השאלה – היכן גנוז אור זה? עונים ספרי החסידות – בתורה. אך הרב צבי יהודה קוק זצ"ל הוסיף לכך רובד עמוק – בעולם. מה הכוונה?
הדבר הראשון שנברא בעולם הוא – האור. ואכן גם המדע הגיע היום למסקנה שהעולם החל באור. המפץ הגדול הוא התפרצות אדירה של אנרגיה ואור (כמובן, התפרצות זו נוצרה בהשגחת ה'). אור זה לא נעלם, אלא הלך והתגשם עד שהפך לחומר.
ואכן מי שמתבונן בספר בראשית רואה שתהליך התגשמות זה קורה במהלך הבריאה. ששת ימי הבריאה מחולקים לשני מחזורים. ביום הראשון נברא האור, ומקביל לו היום הרביעי שבו נבראים המאורות. ביום השני נבראים המים והשמיים, ומקביל להם היום החמישי שבו נבראים הדגים והעופות החיים במים ובשמיים. ביום השלישי נבראת הארץ והצומח, ומקביל לכך היום השישי בו נבראים האדם וחיות היבשה.
זהו תהליך של התגשמות, כי דבר רוחני הוא אין סופי, ואכן האור הוא המציאות ה'חומרית' שמתפשטת למרחקים הגדולים ביותר, אחריהם המים הם נוזליים ומתפשטים, ורק לבסוף הארץ שהיא בעלת חומר מוצק ומוגבל.
האור הראשוני עדיין מצוי בעולם. העולם מורכב מאטומים. האטום מורכב מגרעין האטום המכיל פרוטונים וניטרונים, ומקליפת האטום המורכבת מאלקטרונים המסובבים אותו. למעשה, כמעט כל חלל האטום הוא ריק, כך שאם היו דוחסים את כל האטומים בעולם, היה כדור הארץ בגודל של... קופסת גפרורים, והשמש בגודל של... דלי (קצת כבד).
אם כך רובו של העולם עומד בזכות סיבוב האלקטרון. ומה גורם לסיבוב זה?
אנרגיה. אותה אנרגיה של בריאת העולם. אור הגנוז. ואכן, אם אנרגיה זו תשתחרר בצורה לא מבוקרת בידיהם של רשעים, בכוחה להרוס את העולם כולו, זוהי – פצצת הגרעין.
אולם, את הצדיקים מלמד אור גנוז זה שהחושך הוא הקליפה החומרית של העולם, באמת בתוך החושך בעצמו גנוז אור גדול. אם נדע להתבונן בעולם במשקפיים של צדיקים נגלה שהעולם מלא אור וטוב.
באמת שתי השיטות לגבי מקום גניזתו של האור הן אמת. האור גנוז בעולם עצמו. התורה מעניקה לאדם חלון לאותו אור גדול, ומלמדת אותו לשמוח ולמצוא את הטוב הגנוז במעשיו ובחייו.
אמר על כך הרוקח – מצאנו שהאור הגנוז האיר 36 שעות ברציפות, כי כתוב במדרש (בראשית רבה יא, ב) ובירושלמי שאמנם כשנבראו המאורות נגנז האור. אך ביום שישי לרגל בריאת האדם האיר האור בעולם, ובליל שבת וביומו המשיך להאיר האור, ורק במוצאי שבת נגנז. ומצאנו שכיום אנו מדליקים בסך הכל בימי חנוכה – 36 נרות (ללא השמש), מכאן למדנו שבחנוכה מאיר לרגע האור הגנוז.
פעמים רבות בחיינו, אנו רודפים ושואפים להשיג אור וטוב נוסף שאינו בידינו כרגע. בטוחים אנו, שאם רק נשיג זאת נשמח ויהיה לנו טוב. אך האמת היא, שהאור והטוב מצויים כבר בחיינו, עלינו רק לגלותם ולשמוח בהם.
אמור מעתה, עבודת ימי החנוכה אינה לגרש את החושך, כי אם למצוא את האור שבתוך החושך. "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול", במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
